אלירן דנין המתגורר בנתניה, החל לשחק כדורגל בקבוצת נס-טוברוק שיצרה החל משנות ה-2000 פס יצור משובח של כדורגלנים לליגת העל. את גיל הנוער העביר דנין בקבוצה המקומית ומיד כסיים את גיל הנוער הגיע לבית"ר ירושלים לאחר מאבק קטנטן עם מכבי ת"א שבסופו של דבר וויתרה על השחקן. דנין הצטרף לבית"ר והפך לשחקן השני שמגיע מטוברוק אחרי שלומי ארבייטמן, אך בניגוד לחלוץ ששיחק גם במחלקת הנוער של בית"ר, דנין הגיע ישר כשחקן בוגרים.

עונת 2003-2004 ההיתה העונה הראשונה של המגן השמאלי שהגיע אלמוני לטדי אך במהרה הפך לשחקן מן המניין. אלי אוחנה שהגיע לאמן את הקבוצה במקביל, נתן את האמון בדנין שאט אט צבר דקות משחק. למגן הצעיר הייתה תחרות לא קלה על מקום בהרכב עם דוד אמסלם הוותיק ששיתף פעולה עם אוחנה עוד בימי האליפויות של בית"ר. את הופעת הבכורה שלו במדי בית"ר ערך במחזור הרביעי מול הפועל באר-שבע בו הפסידה בית"ר 0-2 בבירת הנגב. דנין נכנס בדקה ה-35 במקום אמסלם שנפצע, הציג יכולת טובה וקיבל קרדיט מאוחנה גם במחזור לאחר מכן מול הפועל פ"ת, אז ערך את הופעת הבכורה שלו בהרכב.
למרות המאבק עם דוד אמסלם, צבר דנין באותה עונה 12 הופעות כשמתוכם 9 בהרכב. המשחק הזכור ביותר היה בניצחון 0-1 על מכבי חיפה באצטדיון טדי, אז בישל דנין כדור מושלם לחברו מנס טוברוק- שלומי ארבייטמן, שכבש את שער הניצחון על חיפה. היה זה גם בישולו היחיד של דנין באותה עונה. מיד לאחר המשחק מול חיפה זומן דנין לנבחרת האולימפית, בה שימש בעיקר כשחקן ספסל באותה עונה.

עונת 2004-2005 הייתה מוצלחת יותר עבור השחקן הצעיר. רק במחזור השישי מול הפועל באר-שבע הוא פתח בהרכב, אך מאותו המחזור הוא פתח בהרכב במשך 15 משחקים רצופים עד למחזור ה-21. בכל אותה העת נשאר המגן הוותיק אמסלם על הספסל כאשר אלי אוחנה המאמן המשיך להאמין בדנין הצעיר ולתת לו את הקרדיט בהרכב. במחזור ה-11 מול מ.ס אשדוד רם לעצמו דנין את הבישול השני שלו בבית"ר, הפעם זה היה לברק יצחקי בשער זהה לזה של אברייטמן עונה קודם לכן. סה"כ פתח דנין בעונה זאת ב-17 משחקים בהרכב ועלה מהספסל בעוד שלושה כאשר את סיום העונה הוא ראה מהיציע לאחר ירידה קטנה ביכולת.

בטרום עונת 2005-2006 רשם דנין הופעות גם במסגרת האירופאית כאשר השתתף בארבעת משחקייה של בית"ר בגביע האינטרטוטו. את העונה הוא שוב התחיל בהרכב על חשבון דוד אמסלם, אך לאחר המחזור הרביעי חזר לספסל הפעם למרבה ההפתעה איבד את חולצת ההרכב ליואב זיו שהוסט לעמדה זאת. כעת היה על דנין להיאבק גם עם אמסלם הוותיק וזיו הצעיר, אך למרות זאת לא התייאש דנין ולאחר שישה מחזורים חזר להרכב. במקביל זכה דנין למקום קבע בהרכב של גיא לוי בנבחרת האולימפית.

את עונת 2006-2007 פתח דנין כשחקן ספסל. הגעתו של רוני גפני לבית"ר ירושלים גרמה לו באופן טבעי להידחק עמוק לספסל ולאחר חצי עונה בה שותף רק ב-2 משחקי ליגה, החליט השחקן לעבור לחצי עונה להפועל כפ"ס.
תחת המאמן אלי אוחנה שנתן לו גיבוי עוד בתקופת בית"ר, פרח דנין מחדש, כבש שערי מרהיב מול הפועל ת"א והפך לאחד השחקנים הבולטים במדי הפועל כפ"ס. לאחר חצי עונה אצל אלי אוחנה, החליטה בית"ר להחזירו לקבוצה.

את עונת 2007-2008 התחיל דנין בבית"ר, אך כעבור חודשיים עזב שוב למדים הירוקים, אך הפעם לטובת אלה של מכבי חיפה. ההצטרפות למכבי חיפה הייתה מלאה תקווה, אך לרוע מזלו של השחקן הקבוצה מהכרמל החליטה להשאיר את המגן פיטר מסלילה שהתחרה עם דנין על ההרכב. פציעה קשה של ארבעה חודשים לאחר מכן סיימה עבורו את העונה והילד מנתניה שאוהב כל כך את בית"ר, נאלץ לצפות בבית"ר זוכה בדאבל היסטורי בלעדיו.

בקיץ של 2008, רצתה מכבי חיפה לממש את אופציית הקנייה של השחקן מבית"ר ירושלים, אך זה הטיל וטו והחליט לחזור לבית ולהילחם על ההרכב. את העונה הקרובה יעביר דנין בבית"ר ירושלים בתקווה להפוך סוף סוף לשחקן הרכב קבוע.