מה נשתנה השנה הזאת מכל השנים?

מאת בר אופיר

29.03.18,10:07

אביב הגיע, פסח בא ואיתו הפגרה אליה יצאה ליגת העל ובית"ר ירושלים. האם השנה מסתמנת כשונה מכל האחרונות? *בר אופיר* בטור אישי לבית"ר. נט על ההבדל הגדול מהשנים החולפות, התקווה והתשוקה הגדולה לתואר לאחר עשור שנים. האם זוהי השנה בה יחזרו הירושלמים לקטוף את אחד התארים החשובים הישראלים? התחושה אומרת שכן, הדרך? עוד ארוכה.

אביב הגיע, פסח בא ואיתו הפגרה אליה יצאה ליגת העל ובית"ר ירושלים. כל שנה אני שואל את עצמי האם השנה מסתמנת כשונה מכל האחרונות? התחושה שלי לפחות עד עתה, שהתשובה היא חד משמעית חיובית. להבדיל מהשנים האחרונות, אנו רואים את בית"ר ירושלים כקבוצה שמשתוקקת לזכות בתואר ואפילו מסתערת על שני התארים החשובים ביותר בכדורגל הישראלי – צלחת האליפות וגביע המדינה.

 על אף התהיות השונות בתחילת השנה והגידופים לעבר הצוות המקצועי וההנהלה, הירושלמים דוהרים כל הדרך ונראה כי אין קבוצה שיכולה לעמוד בדרכם. לעומת השנים האחרונות, נראה כי עמדת המאמן יציבה עד כה. בני בן זקן, שהגיע אלמוני יחסית לליגת העל, מלבד היותו עוזר של בכר בהפועל קריית שמונה, עושה חיים לא קלים לשאר המאמנים המנוסים ממנו בליגה ומסתבר שאת תואר הפסיכולוגיה שברשותו הוא מיישם גם על הקווים. עם זאת, הוא עשה לא מעט טעויות שעליהן נשפט רבות. למרות זאת, במבחן התוצאה הוא עמד ובגדול ומוביל את הקבוצה לעונה חלומית. להזכירכם, הוא הגיע בעקבות כך שלגילי לבנדה לא היה תעודת פרו ולכן לא יכול היה להמשיך לאמן מלבד כמה משחקים בודדים.  
 
קיים נתון אחד עליו אף גורם לא מערער ביכולת הפנומנלית של בית"ר והוא כיבוש שערים. אשתקד, את סיום הפליאוף העליון סיימו הירושלמים עם 53 שערי זכות. העונה, מחזור אחד לאחר פתיחת הפליאוף העליון נכבשו 63 שערים, נתון מדהים לכל הספק והיד עוד נטויה. עובדה זו הופכת לכף זכות כאשר חלוקת השערים במועדון מתחלקת בין שלל שחקני ההתקפה. על הקונצרט אחראים לא מעט שחקנים התקפיים כמו איתי שכטר, אנתוני וארן, קלאודימיר פריירה עידן ורד והבינגו של הקבוצה השנה יאקוב סילבסטר, שלאחר זמן רב שלא כבש, הוא מתחיל לצבור תאוצה ומוצא את הרשת כמעט בכל משחק. עוד נתון מעניין, הוא שבית"ר מחזיקה ברצף שיא ובכל משחק בליגה כובשת לפחות שער אחד.

 לעומת השנה שעברה, בית"ר שמרה כמעט לאורך כל המגרש על סדר מופתי ביציעים מלבד כמה משחקים שעלו ביוקר לקבוצה בין אם התוצאה הייתה עונש של ההנהלה שהתבטא בסגירת היציע המזרחי לבין אם עונש מההתאחדות לכדורגל, אך נראה שהמלחמה בגזענות הפכה לערך עליון עבור הקבוצה השנה. הסיבה היא  למגר את הסטגימה שהדביקו לה אמצעי התקשורת המנסים לפגוע בכל דרך אפשרית. פרשת אנתוני וארן הגיעה לה במפתיעה וחוללה רעש גדול בתקשורת שהעצימה את גודלה ואף ח"כים שונים הביעו דעתם, אך למזלנו קיימת המשטרה שמיהרה לחקור, ועם קבלת התוצאות וההבנה כי וארן חף מפשע  הפרשה ירדה לטמיון, והיא התמוססה לה במהירות. דבר שהרגיז במיוחד היה שלא הרבו לדבר על שאר השחקנים – כאמור רדיפה תקשורתית וסיסטמית.    

אלי אוחנה שהגיע בעקבות השעייתו של טביב, עשתה פלאים לבית"ר ירושלים והתוצאות ניכרות על כר הדשא. לאחר שהספונסר iTrader  עזב את המועדון לאור גילויי גזענות, אוחנה הצליח לגייס את רשת המלונות "Brown Hotels" כנותנת החסות החדשה יחד עם חברת ההלבשה "Givova". מלבד זאת, השקט התעשייתי שהוא מייצר על אף שאינו מרבה לדבר באמצעי התקשורת מספק למועדון ביטחון החל מצוות ההנהלה ועד השחקנים.

 דבר אחד לא השתנה והוא החתמת השחקנים  המרכזיים לטווח ארוך. מלבד ההחתמה האחרונה של ורד לשלוש שנים, בכל שנה לפחות שחקן מרכזי אחד עוזב את המועדון לטובת הכסף הגדול שמציעות לו קבוצות ליגת העל האחרות כדוגמת מכבי תל אביב והפועל באר שבע שבסופו של דבר מבחינת היכולת על המגרש דומות לירושלמים, אך שם הכסף משתלם ולכן רבים עושים את המעבר. כלכלית, בוודאי שמשתלם, מקצועית – לא בטוח מהסיבה שהם לא מקבלים את אותה הערכה ודקות המשחק להן זכו בבית"ר ירושלים. לכן, אם יש מקום לשינוי הוא בנושא זה, הבעיה שמשתקפת גם כעת כפי שאנו רואים עם אחד השחקנים המשמעותיים בשנים האחרונות והמוערכים ביותר בבית"ר – איתי שכטר שגם עליו יש כותרות של אופציה לעזיבה – אם יעזוב? לא אתפלא.  

לסיכום, ניתן לראות כי העונה ישנה תחושה אחרת של לחימה, תשוקה ורצון לתואר שלא נראה כבר עשור במועדון. לפנינו, משחקים חשובים הן בליגה והן בגביע המדינה. שחקנים יקרים עשו מאמץ ותתנו את הלב והנשמה לקראת רגעי ההכרעה החשובים. לבוא למגרש בטירוף, מחכים משחקים לא קלים הן בבית והן בחוץ! אתם על כר הדשא, אנחנו מהיציעים ונוכיח כי האימפריה פה ולא מתכוונת לסטות ולו רגע מהמאבק על התארים!

אחתום בשיר קטן, כולו לפסח וכולו עובדות ירושלמיות:

שלושה עשר – מי יודע?- 13 תארים משמעותיים במהלך ההיסטוריה: 7 זכיות בגביע המדינה ו-6 אליפויות.
שנים עשר – מי יודע? 12 שערים הבקיע סטפן שאלוי במסגרת משחקים אירופאים – השחקן הבית"רי שכבש הכי הרבה.
אחד עשר – מי יודע? 11 שחקנים  שנותנים בכל משחק את הנשמה השנה ומביאים לתוצאות מרשימות! 
עשר – מי יודע? המקום הנמוך ביותר אליו הגיעה בית"ר ירושלים בעונת 55/56 בליגת המשנה ( דאז נקראה ליגה א')
תשע – מי יודע? 9-0 היה הניצחון הגבוה ביותר של הירושלמים – משחק זה התרחש בעונת 92/93 נגד בית"ר רמלה במסגרת גביע המדינה.
שמונה -  מי יודע? היה זה הניצחון הגבוה בליגה 8-1 על מכבי הרצליה. עונת 1994/95.
שבעה- מי יודע? 7 זכיות בגביע המדינה שהאחרונה שבהן הייתה כמעט לפני עשור בעונת 2008/09 בו גברו הירושלמים על מכבי חיפה 2-1 בגמר.
שישה – מי יודע? 6 אליפויות לבית"ר ירושלים! כאמור, האחרונה שבהן הייתה לפני כעשור בעונת 2007-08.
חמישה-  מי יודע? חמש מדינות משחקנים שונים בבית"ר ירושלים בסגל השנה ורשימה זו כוללת את ישראל, גרמניה, צרפת, סלובקיה וברזיל
ארבעה – מי יודע? ארבעה אנשים אחראים על הצוות המקצועי כיום בקבוצה: בני בן זקן, גילי לבנדה, מאמן הכושר – שלומי ודררו והאחרון שברשימה, מאמן השוערים – עמי גניש.
שלושה- מי יודע? העונה, בצוות ההנהלה היו לנו שלושה אנשים בעלי אותו שם : אלי טביב, אלי אוחנה ואלי כהן.
שניים – מי יודע? פעמיים זכה אורי מלמיליאן בתואר מלך השערים של ליגת העל בכדורגל. היה זה בשנת 1986 ובשנת 1990.
אחד – אלי אוחנה – כובש השערים של בית"ר ירושלים בכל הזמנים כאשר במאזנו 142 שערים ב345 הופעות!

שיהיה חג פסח כשר ושמח לכולם!
 
 
הערה: תגובות לא הולמות עלולות לגרום להשבתת חשבון הפייסבוק שלך (תקנון)

שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי