התפקיד החדש שלנו בבניית הקבוצה לעונות הבאות
מאת אודי מזרחי
21.06.10,12:50
עונת המשחקים הקרובה הולכת להיות לא קלה - אחרי מספר עונות בהם שלטנו בליגה, העונה נחזור לימים שלפני ארקי גאידמק עם סגל פחות נוצץ ועם מטרות צנועות מאוד * מבחן התוצאה לא יתפרש על עונה אחת אלא על כמה עונות והמטרה המרכזית היא לבנות קבוצה לשנים הבאות, בדיוק כפי שנעשה בעונת 2003-2004 * וכאן אנחנו האוהדים נכנסים לתמונה - דווקא בעונה שכזאת נצטרך לגלות יותר תמיכה, יותר הבנה והרבה יותר סבלנות * טור אישי של אודי מזרחי
תקופה לא קלה עוברת על בית"ר ירושלים. אחרי מספר שנים של שליטה מוחלטת בכדורגל הישראלי, הגיעה העונה האחרונה שהחזירה אותנו לימים שלפני ארקדי גאידמק והנחיתה רבים מאיתנו על הקרקע.
הקיץ בו אנו נמצאים כעת הוא הקיץ הקשה ביותר שידעה הקבוצה, כך לפחות מנקודת המבט שלי. מאמן חדש יש וטוב שהסמל חזר לביתו, אך כל ההכנות לעונה הבאה תקועות בגלל הבעיות הכספיות. את ברק יצחקי איבדנו לטובת הכסף הגדול שקיבלנו ממכירתו והכסף הגדול שהוא ירוויח לכיסו, ייתכן שגם את עידן ורד נמצא בסופו של דבר בקבוצה אחרת מחוסר ברירות - אך בית"ר ירושלים לאורך שנים הוכיחה כי אובדן של שחקן לא מחסל את הקבוצה.
עונה לא קלה עומדת לפנינו. אוהדים שחושבים שהקבוצה תתחרה על מקומות 1-4 יכולים לשכוח מכך. כן, אנחנו בית"ר ירושלים - אימפריה בכדורגל הישראלי, אך עם זאת אנו חייבים להתחבר למציאות ולהבין שאנחנו נכנסים לתקופה של בנייה, תקופה שבה ההצלחות לא ימדדו על פי התוצאות, אלא לטווח הארוך יותר בבניית שחקנים ותלכיד קבוצתי שירוץ כאן כמה שנים.
אני רוצה לחזור אתכם מעט לאחור לעונת 2003-2004. הייתה זו העונה הראשונה של אוחנה במסגרת הקדנציה השנייה שלו כמאמן בית"ר ירושלים. הסגל של בית"ר כלל אז שחקנים כדוגמת עמיר תורג'מן ועופר טלקר בשלהי הקריירה שלהם, עידן מליחי שכבר הספיק לפרוש מכדורגל, חנן פדידה שהגיע על תקן של כוכב ואל כל אלה הצטרפו גם שחקנים בני 18-19 העונים לשמות ברק יצחקי, אבירם ברוכיאן, עמית בן שושן, מאור מליקסון, שלומי ארבייטמן ואלירן דנין.
הילדים שעד אז אף אחד לא שמע עליהם, נזרקו למים העמוקים מחוסר ברירה ובמטרה לבנות קבוצה באמצעים הכספיים הדלים שעמדו לרשות הקבוצה באותה תקופה. את אותה עונה כולנו נרצה לשכוח, מאבקים באמצע ותחתית הטבלה ללא כדורגל מלהיב ועם הרבה רגעים לא פשוטים. הסיסמא באותם ימים הייתה: בונים תלכיד לשנים הבאות.
בכוונה תחילה או שלא בכוונה, הסיסמא הזאת אכן מומשה מספר שנים לאחר מכן. הכסף הגדול של גאידמק אכן הנחית כאן כוכבים גדולים, אך מבט חטוף על אותם ילדים שאז היה אבני היסוד של הבניה מגלה תמונה ברורה - כולם הפכו לשחקנים משמעותיים בליגת העל, בין אם זה בבית"ר ירושלים כיום ובין אם זה בקבוצות אחרות.
בעונה הקרובה התהליך הולך להיות קרוב ואנו האוהדים נצטרך לאזור את מירב הסבלנות. על תקן השחקנים הוותיקים ישחקו הפעם עידן טל ושמעון גרשון כשאליהם יצטרף אולי גם תומר בן יוסף, על תקן הכוכבים יתפקדו אבירם ברוכיאן ועמית בן שושן שאז היו אבני היסוד של הבניה והיום יהיו הבסיס. מסביבם נזכה לראות את ילידי 87-88 שזכו עם הנוער בדאבל ההיסטורי בימים בהם ערן זהבי ובן סהר כיכבו בנוער של הפועל תל אביב, את הפאזל ישלימו שחקני הרכש שבניגוד לשנים עברו, יהיו הפעם פחות נוצצים - אך יותר נחושים והרבה יותר לוחמניים, כאלה שיעשו את העבודה השחורה וישלימו את הבנייה.
מעל כל זה התפקיד הכי חשוב הוא שלנו האוהדים. בעונה הקרובה יהיו לא מעט משחקים שבהם נפסיד ונציג יכולת לא משכנעת, יהיו משחקים שבהם לא הכל ילך חלק ודווקא אחרי משחקים שכאלה נצטרך לתת את התמיכה, את החיבוק ובעיקר את ההבנה. אני בטוח שהתמיכה תוביל בסופו של דבר לתוצאות יותר משכנעות. אנחנו צריכים לזכור שהתוצאה היא לא מיידית והמטרה היא לא רק לנצח, אלא לבנות כאן שלד שירוץ במשך מספר עונות ולשחזר את ההיסטוריה מתחילת העשור. לנו האוהדים יש חלק מרכזי בבנייה הזאת ודווקא בתקופת הפגרה חודשיים לפני פתיחת הליגה, זה בדיוק הזמן שלנו להפנים את העובדה הזאת ולהכין את עצמנו נפשית לעונה לא קלה שבה נצטרך לתמוך גם כשהכל יהיה שחור.
אסיים במשפט שמלווה אותי למעלה מ-30 שנה כאוהד בית"ר: "באש ובמים, בית"ר ירושלים"
שלח לחבר לסלולרי