להצטרפות לשירות העידכונים של בית"ר.נט הכולל עדכונים ראשונים ובלעדיים על חדשות הקבוצה ועדכונים חיים ממשחקים, שלחו את המילה ירושלים למספר 6161 . עלות הודעה: 0.6 ש"ח.

כשההצלחה נעלמת גם הקהל נעלם - ככה זה כנראה בבית"ר

משהו צרם לי מאוד במשחק ביום שבת מול בני יהודה. מעבר להפסד שהגיע יותר מידי בקלות, הפריעו לי הדברים מסביב, הדברים שתלויים בנו האוהדים ופחות בשחקנים עצמם. אבהיר קודם כל שאני לא מהאוהדים שיכולים לומר כי הם מרוצים מהעונה שעברה, בתחילת העונה לא האמנתי שבכלל נפתח את העונה, ואז כשזה כבר קרה אנחנו חיים ברכבת הרים שבה אנחנו פעם מנצחים ופעם מפסידים, אבל יכולת של שחקנים אף אחד לא יכול לשנות ובעונה הבאה הקבוצה פותחת דף חדש, הבעיה המרכזית לפי דעתי וכואב לי לומר את זה בצורה כל כך גלויה - היא אנחנו הקהל, אני שנמנה כחלק ממנו ואתם הגולשים שנותנים את אהבתכם לקבוצה.

הדבר הראשון שצרם לי ביום שבת היה כמות האוהדים המצומצמת שהגיעה לאצטדיון טדי. אותי לא ישכנעו עם תירוצי ל"ג בעומר למינהם (לפני שנתיים זה לא הפריע ל-40 אלף להגיע לחגיגות הדאבל וגם לא עם תירוצי שבת. במשחק שקובע על המקום הרביעי, משחק מול יריבה ראויה ולא מול קבוצת תחתית ובמשחק שבו הכרטיסים עלו לכל הגילאים 30 שקלים - אין שום סיבה שיגיעו רק 3,000 אוהדים מתוכם 95% בעלי מנויים או מקבלי הזמנות. אומרים שקהל אמיתי נמדד בזמנים הפחות טובים וביום שבת זה היה בדיוק הזמן הזה - אחרי תקופה שבה הקבוצה שלנו לא מלהיבה, אחרי ההדחה מהגביע ואחרי עונה לא מלהיבה במיוחד. אבל דווקא בעונה כזאת ודווקא במשחק כזה ועם מחירי כרטיסים ברצפה - אנחנו האוהדים הפננו עורף לקבוצה (ולא משנה איך השחקנים נראים על המגרש) ואכזבנו.

כנראה שלב זה רק צורה ולא יותר מכך

זה היה רק הדבר הראשון שצרם לי. כשנכנסתי למגרש עצמו הבנתי שזאת רק ההתחלה. גם הצדיקים שטרחו להגיע למגרש לא עושים את המחויבות המוטלת עליהם וזה לעודד את הקבוצה ולדחוף אותה קדימה - אלא התעסק בקללות ובהשמצות.
בצעד די חריג ישבתי השבוע ביציע המערבי. הדלילות ביציע הצפוני ואווירת סוף העונה שכנעה אותי להחליף צד לטובת היציע המכונה "יציע המבוגרים". אחרי חצי שעה הבנתי שביציע הזה, כזה שמצטייר להיות "נאור", יושבים אוהדים לא פחות מזיקים מאלה שמשתמשים באלימות פיזית ומילולית. תוך כמה דקות מפתיחת המשחק התחיל אוהד מבוגר כבן שישים (גדעון שמו, כך לפחות הוא התגאה) לקלל את ברק יצחקי כשהוא מלהיט אחריו עוד עשרות אוהדים. חיש מהר ואחרי עוד החמצה של יצחקי הקללות הפכו למגמה שלמה וחיש מהר מאות אוהדים ביציע נפתסו לטרנד החדש וקיללו שחקן של בית"ר ירושלים, שחקן שכבש העונה הכי הרבה שערים בקבוצה, שחקן שנמצא כאן 7 שנים, שחקן שלא דרך באף קבוצה אחרת למרות השמועות. אותו אוהד הגיע לפורקנו בתום המשחק כששלח ביחד עם עשרות חבריו צרור קללות לברק יצחקי, קללות שלא היו מייבשות את גדול אויבנו. יצחקי באקט שלא מקובל עליי והיה עדיף שימנה - ביצע לאותו אוהד תנועה מגונה ומאז האש רק מתלקחת, כמו האש שנדלקה במקביל במדורות ל"ג בעומר. משה פרימו הכתב המהולל הצטרף לחגיגה כשהצהיר כי ראה את יצחקי יושב בחצי גמר גביע המדינה עם אוהדי הפועל ת"א (למרות שיש כל המשחק סמוך לקורנפיין, ברוכיאן ואייבנדר), המשיך בשמועות על מעבר להפועל ת"א, מכבי ת"א, מכבי חיפה ואולי גם הפועל אשקלון בהמשך והשיא היה בכתבות בהם האוהדים מאשימים את יצחקי בחוסר אכפתיות ומבקשות ממנו לעזוב כי הוא מיצה את עצמו.

יצחקי לא מבין איך שוב הקהל מקלל אותו

התנהגות הקהל בנושא ברק יצחקי חרתה לי מאוד. אותו סיפור השחקן הזה עבר כבר בחודש ינואר והצליח להתגבר עליו, אבל חיבוק (אולי טיפשי) עם אלי גוטמן ואיתי שכטר אחרי ההפסד ברבע הגמר, גרם למאות אוהדים שלא מבינים מהי אהבה לקבוצה - לסטות מהדרך, לקלל שחקן שלובש את מדי המנורה ולתת לו הרגשה כאילו הוא נמצא בבסיס זר לו. הריטואל הזה אגב התחיל עם יואב זיו ועכשיו חוזר על עצמו עם יצחקי, אך יכול להיות מנת חלקם של שחקנים נוספים בעתיד, לא אתפלא אם עוד מספר חודשים אותם אוהדים יקללו את הקפטן אבירם ברוכיאן.

תפקידנו כקהל הוא לתת תמיכה לקבוצה שלנו גם כשלא הולך. תפקידנו כקהל הוא לחבק שחקנים שלנו גם אחרי החמצות, על אחת כמה וכמה כשהם משחקים שנים במועדון. יש משחקים שבהם לשחקנים פחות הולך, יש משחקים שאולי זה נראה שיש להם פחות חשק, גם עם השמועות על מעבר לקבוצה אחרת אין שום סיבה שנקלל שחקן שלנו. גם אם יצחקי בסופו של דבר יעזוב, אני בטוח ששחקנים אחרים שירצו להגיע לכאן, יסתכלו על מקרה יצחקי כתמרור אזהרה וישקלו אם להגיע לכאן. זאת לא בית"ר שאנחנו רוצים ששחקנים יראו, בית"ר שלנו היא בית חם, בית מחבק, בית אוהב ומקום הכי אמיתי. לא מקום קר, מנוכר, כפוי טובה ומלא רוע וערס.

ברוכיאן - הבא בתור לקבל קללות?

בנוגע לכמות האוהדים שהגיע למשחק, כנראה שבארבע השנים האחרונות אוהדים התחילו להתרגל להצלחות ולהיות מפונקים יותר. אין כוכבים - נשארים בבית לראות את המשחק, אין ניצחונות - מענישים את הקבוצה ולא מגיעים לראות את הקבוצה. אני סבור שגם לאלימות ולהתנהגות של פלגים מסוימים בקהל יש השפעה על הנטישה אבל זהו לא הנושא כרגע. אותי לימדו כשהייתי ילד ללכת באש ובמים אחרי הקבוצה שלי. זה מה שאני עושה כבר 30 שנים וזה מה שאעשה גם בעתיד. אותי לימדו לאהוב את הקבוצה ואת השחקנים שלא ולא לשנוא - וזה מה שאעשה. אם אותם אוהדים חסרי הבנה (יסלח לי אותו אוהד גדעון שהתלהב על הקללות ששלח ליצחקי) לא יפנימו שהתנהגות כזאת רק תבריח שחקנים - בסופו של דבר אנחנו נינזק מכך.

מכאן אני קורא לכל האוהדים השפויים של בית"ר, האוהדים הרדומים שנשארו בבית וכאלה שמאוכזבים ממצב הקבוצה, לקום מהר מהתרדמת, להראות את האהבה ולשנות את הדמוגרפיה במגרש שבה השנאה גוברת על האהבה. אל תתנו לנו להתדרדר עד למצב שבו נהפוך רגעים קסומים לנוסטלגיה. אני יודע שהדברים שנכתבו כאן על ידיי יזכו לצרור תגובות שליליות, אך אני נושא עימי את דבריהם של אוהדים רבים ומקווה שאת השינוי נראה כבר בעונה הבאה.

אסיים במשפט שמסכם הכל: "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו"