דן טלסניקוב ז"ל - "נולד טהור ומת טהור"

מאת צוות אתר בית"ר.נט

19-04-2010 09:46

לפני חמש שנים, נפל דן טלסניקוב במהלך פעילות מבצעית בכפר סמוך לטול כרם * דן ז"ל אחיו של ז'אן טלסניקוב, השאיר חור גדול בחייו של שחקן הנשמה של בית"ר בשנות ה-90 וכיום עוזר מאמן הפועל ב"ש * ב-24 השעות הקרובות, בזמן שז'אן יעבור את אחד הימים הקשים בחייו, אנו צוות האתר ואוהדי בית"ר ברחבי הארץ והעולם, מחזקים את ידו ומשתתפים בצערו * ז'אן היקר, שום דבר לא יוכל לנחם אותך, אבל את הזיכרון של אחיך ננציח תמיד

הכתבה הופיעה בשנה שעברה באתר - אך לאור היום הקשה, האהבה לטלסניקוב והנצחתו של דן טלסניקוב ז"ל - הכתבה מופיעה באתר שוב.

5 שנים הוא איננו. ב-2 למאי 2005 משהו בחיים של ז'אן טלסניקוב השתנה. השחקן המזוהה כל כך עם בית"ר וגם היום נותן את כל כולו למחלקת הנוער של המועדון, איבד את אחיו דן ז"ל לאחר התקלות עם מחבלים במהלך חיפוש מבוקשים בכפר ציידאק ליד טול כרם.

ביום כ"ג בניסן תשס"ה (2.5.2005) הוזעק דן מחופשת "רגילה" ונחפז להגיע ליחידה על מנת לצאת למבצע. במהלך סריקה של שטח, צפונית לטול כרם, נתקל הכוח במחבלים שתכננו לבצע פיגוע התאבדות. במהלך הקרב דן נהרג. ערב הפעולה הקפיץ אותו אחיו ז'אן לתחנת הרכבת ונפרד ממנו בפעם האחרונה. אלוף משנה בכר סיפר לאם על הפעולה, "בגלל תנאי השטח היה קשה לראות מה קורה. המחבלים ירו ראשונים וזה היה עניין של שניות. דן נפגע ראשון. הכדור פגע בקסדה ובמקרה כזה בדרך כלל מכיוון שהקסדה עגולה, בדרך כלל הכדור משנה כיוון. אבל לדן היה חוסר מזל והכדור פגע במצחו". הוא פונה במסוק לבית החולים תל השומר אך נפטר בדרך לשם.

דן טלסניקוב ז"ל

כמה שעות לאחר הפעולה, בשעות הבוקר המוקדמות, כשטלסניקוב עשה את דרכו מירושלים לאימון מ.ס אשדוד (אז שיחק בשורותיה) ביחד עם חברו עמר סלמן, שנהג ברכב, הוא החל לקבל טלפונים מאנשים ששאלו כל מיני שאלות מוזרות. באחת משיחות הטלפון שאלה את טלסניקוב עיתונאית מקומית מאשדוד האם יש לו קשר לדן טלסניקוב, וכשהכדורגלן אמר שמדובר באחיו ניתקה העיתונאית את הטלפון.

אז הבין ז'אן שמשהו אינו כשורה, ומיהר לצלצל לבית אימו. את הטלפון הרים איש צבא, שבישר לו בתחילה כי אחיו נפצע וביקש ממנו להגיע. טלסניקוב הגיע יחד עם סלמן לבית המשפחה, שם הוא קיבל את הבשורה המרה.

ז'אן ביקש לא לנסוע לזהות את הגופה ואמר לסובבים: "אני רוצה לזכור אותו יפה כמו שהוא היה". אבל בשעות הצהריים המאוחרות הוא נאלץ להגיע לביה"ח בתל-השומר בכל זאת, על מנת לזהות את אחיו לפני ההלוויה. "היה לו חיוך כל כך יפה", סיפר ז'אן. "הוא אהב את ארץ ישראל, והיה ביחידה הכי מובחרת שיש. הוא אהב את החבר'ה ואת היחידה. הוא מת מות גבורה בשביל המדינה הזו".עבור משפחת טלסניקוב, שעלתה לארץ לפני 28 שנה, מדובר בטרגדיה שנייה. לפני 23 שנה נהרג אבי המשפחה בנסיבות טרגיות.

דן למד בקבוצת יבנה. אחד השכנים במושב סיפר כי "דן היה בחור טוב. הייתי בטוח שהוא ילך לקרבי. הוא תמיד דיבר על רצונו לתרום למדינה ולא לקבל ממנה. מותו היא אבידה קשה מאוד למושב". חברים שהגיעו לבית המשפחה, סיפרו כי דן תמיד הקפיד להצניע את עובדת היותו אחיו של שחקן הכדורגל ז'אן טלסניקוב. "דן היה ספורטאי מצטיין והיה כדורגלן לא פחות טוב מאחיו המפורסם ז'אן", סיפר אחד מחבריו.

ז'אן טלסניקוב בהלווית אחיו. צילום: NRG

"הייתה לי הזכות לתפוס את ראשו ולומר לו בעיניים שאני אוהב אותו הכי הרבה בעולם", סיפר ז'אן לאחר האובדן הגדול, "בכל הזדמנות בילינו ביחד, הלכנו לסרטים ביחד, שמענו מוסיקה ביחד. הוא פגש ב-10 השנים האחרונות הרבה חברים שלי והם התאהבו בו. כשהוא נולד התעקשתי שיקראו לו דן על שם שבט דן, אחד מ-12 השבטים. הוא היה ילד מיוחד במינו. הוא אהב את ארץ ישראל. הוא היה ביחידה הכי מובחרת שיש. הוא אהב את החבר'ה ואת היחידה. הוא מת מות גיבורים בשביל המדינה הזו". ז'אן היטיב לתאר את דן בהספדו כי "נולד טהור ומת טהור".

כשהיה דן בן ארבע נפטר אביו אלכסנדר, ואימו גידלה אותו ואת אחיו ז'אן, הבוגר ממנו בכתריסר שנים. דן למד בבית הספר היסודי "המגינים" באשדוד, ואהב להתאמן בכדורגל עם אחיו. דן עבר ללמוד במגמת תיאטרון בבית-הספר של קיבוץ יבנה שם נהנה מאווירת הפנימייה ומאווירת החופש והחברים אותם אהב. במשק התגבשה חבורה של ארבעה חברים שאהבו לבלות, לטייל ולנגן יחדיו. דן אהב להצחיק ולצחוק, אהב להיות במרכז העיניינים והקסים את כולם בחיוכו הכובש, עייניו הירוקות ובישירותו.

בנובמבר 2002 התגייס דן לצה"ל והתקבל לסיירת בחטיבת הצנחנים. על אף קשיים פיזיים ומנטליים רבים סיים דן את המסלול המפרך ונבחר לצאת לקורס מש"קי טרור בשל הצטיינותו כלוחם. לאחר חצי שנה סיים דן את קורס המש"קים כמצטיין קרב מגע. בהמשך חזר דן לסיירת ושימש כמש"ק טרור שנודע בקשיחותו באימונים ובחביבותו בשגרה.

דן נבחר לשמש כ"נגביסט" חוליית הסריקה של הפלס"ר בשל רמת הלחימה הגבוהה שהפגין. בחופשות דן חילק את זמנו הקצר בין בילוי עם המשפחה המורחבת בניר-גלים לבין חבריו מהמשק, מהכיתה וחבריו מהצבא. דן אהב את חברי הצוות שלו וראה חשיבות רבה בעשייה הצבאית של לחימה בטרור להגנת המדינה.

מפקדיו וחבריו סיפרו כי חסרונו כלוחם ויותר מכך כחבר מלווה אותם בדרכם יום יום. מפקד היחידה, סא"ל גיל, כותב: "כבר בצעדיו הראשונים ביחידה נגלה דן במלוא אישיותו המיוחדת - לוחם רגיש ואכפתי, שאהבת האדם והצוות עמדו בראש מעייניו. דן היה לוחם

דן טלסניקוב ז"ל
אמיץ ונחוש, אשר אהבת הארץ והרצון להגן עליה היו נר לרגליו. שילוב מופלא זה אפיין אותו כלוחם מצטיין וקר רוח, שהיווה עבור רבים מחבריו דמות מופת. נוכח הצטיינותו הבולטת במהלך הכשרתו כלוחם, ובשל העצמאות שהפגין, נבחר דן לתפקיד היוקרתי - מפקד במחלקת הטרור של סיירת הצנחנים, והיה אמון על הכשרת הלוחמים ביחידה ועל הכנתם לפעילות מבצעית. דן היה מפקד מצטיין ששאף לשלמות הביצוע, תוך הפגנת רמה אישית ומקצועית גבוהה. הוא השכיל ליצור מערכת יחסים ייחודית עם כל לוחם ולוחם. תכונותיו המיוחדות ודרך התנהלותו ביחידה הפכו אותו במהרה לדמות נערצת וראויה לחיקוי בקרב כלל המפקדים והלוחמים. דן היה מלח הארץ, מטובי בניה, אשר חיפש בכל עת לעזור ולתרום. דן נפל חלל כשהוא מוביל את חבריו בנחישות ובאומץ לב, כפי שהוביל אותם בעשרות מבצעים בעבר. מפקדי היחידה ולוחמיה המומים וכואבים את לכתו בטרם עת של דן. בליבנו חלל עמוק, וגעגועים עזים ללוחם וחבר של אמת. רוחו של דן תנחה אותנו לעד ותאיר את דרכנו תמיד. יהי זכרו ברוך".

לצפייה בסרט שהוכן לזכרו ע"י העמותה להנחלת מורשת צנחנים, לחצו כאן.

בני מחזורו מבית-הספר התיכון כותבים: "לא פשוט לנו המעמד הזה, ולמען האמת היינו מעדיפים להיפגש ביום העצמאות ולא ביום הזכרון. אנחנו לא מבינים איך אפשר להכניס בן-אדם לדף וחצי ולנסות להעביר תחושות שהצטברו במשך 11 שנים, מאז הגיע אלינו דן בכיתה ד'. כשאנחנו מדברים על דן זה תמיד מעלה חיוך גדול, כי דן היה בשבילנו מרכז העיניינים אם זה בנבחרת הכדורסל, אם זה בערבי הפנימייה, הטיולים, מגמת התיאטרון ובכלל הנוכחות שלו תמיד הורגשה ושידרה "אני כאן, תן חיבוק".

אחת המעלות הכי גדולות שזכורות לנו הייתה היכולת של דן להביע רגשות, בין אם זה הרגשות שלו כלפי אחרים ובין אם זה הדאגה לרגשות החברים. אם דן היה שמח הוא דאג שכולם יהיו שמחים, ואם החליט להיות רציני, חסר למישהו שלא יהיה רציני.

זאן טלסניקוב, מעביר את מורשת אחיו לשחקניו

כישורי הנגינה של דן בגיטרה היו ידועים ברחבי הפנימייה ואם חיבר לחן חדש דאג שכל הכיתה תכיר את הצלילים. גם היום, 3 שנים לאחור אין אחד בכיתה שלא זוכר, איזה רגע אישי קטן איתו ולמרות כל הצעקות והמריבות דן תמיד דאג לסיים כל אירוע בחיבוק.

"דן, עכשיו כשאתה שם למעלה ויש לך את כל הזמן שבעולם, אנחנו בטוחים שאם תסתכל קצת למטה, תהיה כל כך גאה בנו איך כולם באו ללוויה למרות שלא ראו אחד את השני הרבה זמן ולמרות הלחץ בצבא, איך שלא עזבנו את אמא לאה ואבא מקסים, וז'אן וכל המשפחה במשך כל ה'שבעה'. כי זה תמיד מה שרצית, את האחדות, הגיבוש ושלא נתבייש ברגשות שלנו. הפאזל של מחזור מ"ד לעולם לא יהיה שלם יותר, תמיד בתמונה הקבוצתית יהיה חסר חיוך אחד גדול ומשמעותי שאיש לעולם לא יוכל להשלים. משפט המפתח של המסע לפולין היה: "לכל מקום שאליו אני הולך, אני הולך לארץ ישראל". עכשיו, כשאתה מחובר לארץ ישראל באופן הכי מוחשי שאפשר, אנחנו יכולים להבטיח לך שלכל מקום אליו אנחנו הולכים, אנחנו בעצם הולכים איתך. דנדוש, תשמור עלינו מלמעלה, מחכים כבר לחבק אותך עוד פעם".

ז'אן היקר, שום דבר לא ינחם אותך על אובדן אח יקר, אתה ממשיך בחיים למרות כל הקשיים ומתחבר לאהבה אחרת שלך-בית"ר ירושלים, אך החסרון לבטח מורגש בכל בוקר ובכל לילה בחיים שלך. אנו צוות האתר ואוהדי בית"ר ירושלים ברחבי הארץ והעולם, מחזקים את יידך ומשתתפים באובדן הגדול. אתה חלק ממשפחת בית"ר ירושלים ואובדנו של דן ז"ל הוא גם האובדן שלנו. שום דבר לא יחזיר לך את החיוך ואת שמחת החיים שגרם לך אחיך ז"ל, אבל אנחנו נשבענו לעשות הכל למענך על מנת להשאיר את התקווה בחייך ואת החיוך הגדול על פנייך.

ז'אן היקר, אתה דוגמה ומופת עבור כל אזרח במדינת ישראל, בדיוק כמו שהיה אחיך ז"ל. אנחנו גאים שאתה חלק מהמשפחה הזאת שנקראת בית"ר ירושלים והיום יותר מתמיד כולנו מחזקים אותך ומשתתפים בצערך.

דן טלסניקוב ז"ל- ת.נ.צ.ב.ה


אתר בית"ר נט ואוהדי בית"ר ברחבי הארץ והעולם, זוכרים גם את האוהדים הניספים, זוכרים את הילדים שהלכו לבית הספר ולא חזרו, את הקשישים שהלכו לשוק ולא שבו, את החיילים שהלכו מהבית אחרי שנתנו נשיקה לאמא ולא שבו, את לוחמי המחתרות והיישוב האמיצים, כולנו זוכרים את חללי מערכות ישראל באשר הם . צוות האתר זוכר את האוהדים המסורים שנפלו ביניהם ניסים ארביב ז"ל, ניסן אברהם ז"ל וכמובן סבא מאיר חיים ז"ל.

במהלך כל יום הזיכרון יושבת האתר מפעילות שוטפת כמו גם מערכת הפורומים של האתר. נחזור לפעילות מיד עם כניסת יום העצמאות, אך עד אז כולנו מתאבלים, זוכרים ומתייחדים עם האנשים היקרים שנפלו מאז קום המדינה.


שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי