להצטרפות לשירות העידכונים של בית"ר.נט הכולל עדכונים ראשונים ובלעדיים על חדשות הקבוצה ועדכונים חיים ממשחקים, שלחו את המילה ירושלים למספר 6161 . עלות הודעה: 0.6 ש"ח.

ורד אתמול בבלומפילד בתמונה אופיינית

ההפסד אתמול למכבי ת"א היה המשך ישיר להפסדים שהגיעו קודם לכן מול אותה קבוצה ומול הפועל ת"א. אומנם היכולת אתמול הייתה הגרועה מבין שלושת המשחקים - אך בכל המשחקים הללו לא רק שבית"ר לא הצליחה להשיג נקודה (או הארכה), אלא גם לא השכילה לכבוש ולו שער אחד.

את הסיבות להפסדים הללו אפשר לרשום ברשימה ארוכה על כל מיני אשמים ותירוצים, אבל הבעיה לדעתי לא קצת יותר גדולה מכל הסיבות והתירוצים והיא התחילה אי שם בחודשי הקיץ הלוהטים.

בזמן שיתר קבוצות הליגה כבר היו אחרי הכנות טרום העונה וחלק מהקבוצות כבר החלו את משחקייה באירופה, בית"ר ירושלים שלנו עסקה בשאלה מה יהיה גורלה של הקבוצה. על מחנה אימונים לא חלמו בכלל באמצע חודש יולי וגם האימונים בשלושת השבועות האחרונים היו אימוני טלאים.

אתם שואלים לבטח למה אני חוזר כל כך אחורנית לשלב טרום העונה? הסיבה לכך פשוטה - אותה תקופה למעשה עיצבה את מה שאנחנו רואים היום.
הבעיה הגדולה של בית"ר ירושלים בחודש האחרון היא מכת הפציעות וההרחקות. אם תבדקו תוכלו לראות שבכל אחד מחמשת המשחקים האחרונים לא היה לדוד אמסלם סגל מלא, פעם זה עידן ורד שנפצע ונשלח לניתוח, לאחר מכן היה זה אבירם ברוכיאן שסיים את העונה, אליו התווסף לפתע פאולו דה לה האסה ובין לבין שחקנים כדוגמת תמוז וגרשון נפצעים ולא יכולים לפתוח בהרכב. את עניין ההרחקות אני עוזב לרגע בצד - זאת בהחלט בעיה לא פשוטה אבל נדון עלייה בהזדמנות אחרת.

ברוכיאן - בלעדיו זה נראה אבוד

הפציעות של השחקנים ולצערנו של שחקני המפתח, היא כרוניקה ידועה מראש. ההכנות של בית"ר ירושלים לעונה הנוכחית היו צולעות בלשון המעטה. מחנה אימונים לא מסודר וללא סדר משחקים, כניסה מאוחרת (של למעלה מחודש) לשלב טרום העונה ושחקנים שהתחילו לעבוד על עצמם בפיגור רציני מול יתר קבוצות הליגה. את התוצאות אנחנו רואים עכשיו - שחקנים שנפצעים בקלות, כושר לקוי של מרבית שחקני הקבוצה ושלושה ניתוחים שגמרו את העונה מוקדם מהצפוי עבור שמוליק קוזוקין, עידן ורד ואבירם ברוכיאן.

אם נסתכל על העונות הקודמות נגלה תמונה שונה לחלוטין מזאת שאנו רואים כיום. מלבד מיכאל זנדברג שסיים את העונה החולפת כחודש וחצי לפני סיומה - יתר השחקנים סיימו את העונה כרגיל, ללא פציעות, ללא ניתוחים (בן יוסף לא נחשב) ועם גביע ביד. גם בעונות שלפני כן לא נרשמו ניתוחים או פציעות מיותרות.

אני סבור שהכנה טובה בתחילת העונה וקבלת החלטות נכונה עבור מועדי הניתוח של השחקנים הייתה יכולה למנוע מצב שבו לרגעים המכריעים של העונה אנחנו מגיעים בסגל מצומצם מאוד וללא שחקני המפתח.

הכנה טובה בתחילת העונה הייתה מונעת פציעות של מספר שחקנים ולא הייתה גורמת ל"עומס" בשלב כזה של העונה. החלטות נכונות של הצוות הרפואי היו יכולות למנוע מצב שבו ברוכיאן וורד חסרים עכשיו בסגל, אולי היה מוטב לשלוח את הצמד הנ"ל לניתוח בפתיחת העונה ולא להמתין לשלבים כאלה מכריעים.

זכרונות מרומניה - המחנה בתחילת העונה

אני בטוח שאם ברוכיאן, ורד ודה לה האסה היו כשירים היום התוצאות היו אחרות לגמרי. עם השלישייה הנ"ל הסגל לא רק שהיה עמוק יותר, לדוד אמסלם גם היה מענה לתת על המגרש, דה לה האסה היה יכול להשלים "חורים" בעמדת המגן הימני ובעמדת הקשר האחורי, עידן ורד ואבירם ברוכיאן היו מוסיפים את היצירתיות שכה חסרה לנו בשבועיים האחרונים והתלות הכל-כך מעיקה בשחקני הספסל כמו שיש לנו היום - לא הייתה נוצרת במצב שכזה.

העונה הזאת עדיין לא אבודה. זכייה של הפועל ת"א בגביע (כמה שזה נשמע רע) יכולה לתת לנו את הכרטיס לליגה האירופאית במידה ונסיים במקום הרביעי - מקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו ונצטרך לשמור עליו בארבעת המשחקים שנותרו עד תום העונה. לצערי המצב רק הולך ומחמיר ובמשחק בשבת מול אשדוד יצטרפו לרשימה עם אריק בנאדו ואלירן דנין המורחקים, אבל כפי שכבר אמרתי, אלא דברים שאינם תלויים בהכנה ואין לנו שום יכולת למנוע אותם מראש.

מה שנותר לנו זה לחזק את הקבוצה במשחקים שנותרו, לתת לה את התמיכה ולדחוף אותה במשחקים הלא פשוטים העומדים בפנינו. מקום רביעי בתום העונה יהפוך את העונה הזאת מ"ארורה" ל"סבירה".