להצטרפות לשירות העידכונים של בית"ר.נט הכולל עדכונים ראשונים ובלעדיים על חדשות הקבוצה ועדכונים חיים ממשחקים, שלחו את המילה ירושלים למספר 6161 . עלות הודעה: 0.6 ש"ח.

  

לצפייה בתקציר המשחק לחצו כאן

בית"ר הדגל של המדינה

זאת בית"ר שכולנו רוצים לראות

בהתחלה זה היה התלהבות שבאה בעקבות מאמן חדש, לאחר מכן זה היה ניצחון על קבוצת תחתית, במשחק השלישי טענו שהמומנטום ממשיך אבל ייגמר אוטוטו, אבל אז הגיע משחק שמינית גמר הגביע שבו למען האמת הצגנו יכולת לא מלהיבה אבל בכל זאת קיבלנו את הכרטיס לרבע הגמר, ואתמול קיבלנו את החותמת הסופית: בית"ר ירושלים חוזרת לעצמה, לבית"ר ירושלים יש מאמן והכי חשוב- לבית"ר ירושלים יש סגל שחקנים מוכשר, החל בשחקנים הוותיקים דוגמת בנאדו וטל, כולל שחקני ביניים כדוגמת יצחקי, בן שושן, דנין וברוכיאן וגם עתיד מבטיח כדוגמת ריקן, מויאל, הרוש, אייבנדר ואליחן.

הניצחון אתמול על אחי נצרת שלל את כל הדיבורים על "מזל של מתחילים", "מזל של מאמן חדש" וכו'. בית"ר ירושלים נראתה כמו קבוצה, גם אחרי שכבר הובילה 2-0, השחקנים המשיכו ללחוץ על הדוושה וגם צמד המחליפים הצעירים עלו רעבים מאוד והשיגו את מבוקשם - שער בכורה בבית"ר ירושלים.

עכשיו אפשר להכריז רשמית שחזרנו לליגה. אומנם אנחנו לא נאבקים על האליפות ואפילו המקום השלישי נמצא מרחק ארבע נקודות, אבל אחרי 24 מחזורים בהם סבלנו לרוב עם יצחק שום, עכשיו אנחנו יכולים להסתובב בגאווה כאוהדי בית"ר ירושלים ללא רגשי נחיתות מול אף קבוצה אחרת בארץ.

עם קצת אמונה המקום השלישי בהישג יד

דנין מדלג מעל ישראלביץ, בית"ר תדלג מעל מכבי ת"א?

לפני שבועיים רשמתי כאן שהמקום השלישי נמצא בהישג יד. אז, אחרי הניצחון על אשדוד הפער ממכבי ת"א עמד על תשע נקודות כשבקופה נותרו 12 נקודות. חלפו להם שבועיים, מכבי ת"א גירדה בקושי תיקו ביתי מול נתניה והפסידה לאשדוד ומנגד בית"ר ירושלים רשמה שני ניצחונות עם מאזן מדהים של 1-8 וצימקה את הפער עד כדי ארבע נקודות בלבד כשבקופה נותרו 6 נקודות.

קודם אסביר מדוע חשוב לנו לסיים את הליגה הסדירה במקום השלישי. מבט מהיר על לוח המשחקים בפליאוף העליון מגלה תמונה ברורה: שלושת הקבוצות שסיימו ראשונות יזכו לארח שלושה משחקי בית ויצאו לשני משחקי חוץ. שלושת הקבוצות שיסיימו במקומות הרביעי,החמישי והשישי יארחו בבית שני משחקים וישחקו עוד שלושה משחקים בחוץ.

יתרון הביתיות משמעותי מאוד לא רק במספר משחקי הבית אלא גם בזהות היריבות שיגיעו לשחק בטדי, לכן על מנת שעבורנו ימשיך העניין עד לדקה ה-90, נצטרך לסיים במקום השלישי ולרשום לוח משחקים נוח יחסית בפליאוף העליון.

אז מה צריך לקרות על מנת שנסיים במקום השלישי? במחזור הקרוב אנחנו חייבים לנצח את הפועל ר"ג ובמקביל להתפלל שמכבי ת"א לא תנצח בבית את אחי נצרת. אם המצב הזה אכן יתקיים - במחזור שינעל את העונה הסדירה בית"ר ירושלים תצטרך לנצח בטדי את מכבי ת"א ובכך להבטיח למעשה את המקום השלישי. זה לא הולך להיות קל ולא תלוי רק בנו - אבל זה אפשרי וצריך להאמין.

עמית בן שושן

עמית בן שושן - איש המשחק

השחקן המצטיין אתמול לפי דעתי היה ללא ספק עמית בן שושן. בהעדרם של יצחקי וברוכיאן, תפס בן שושן פיקוד במגרש, ניווט את המשחק, כבש את השלישי (ואותי לא תשכנעו שזה היה עצמו) וסידר לצחי אליחן את השער החמישי אחרי מהלך יוצא מן הכלל באגף ימין.

אולי זה המעבר לאגף הימני שבו משחק בדרך כלל ברוכיאן, אולי זה ההיעדרות של החברים הקבועים שלו יצחקי וברוכיאן, אבל אתמול ראינו בן שושן אחר, הרבה יותר יעיל, הרבה יותר פעלתן והרבה יותר דומיננטי. כעת לאחר שהקפטן ייאלץ לעבור ניתוח ולסיים את העונה, מוטב לאמסלם להציב את בן שושן בעמדה ה"חדשה" וכמו שהחזיר את יצחקי לחיים - כך להחזיר גם את הילד מקריית יובל.

קובי מויאל
מבין כל הצעירים שזכו במשך העונה לקומפלימנטים רבים, קובי מויאל הוא מהבודדים שלא זוכה לאור הזרקורים. בעמדה בוגדנית כקשר אחורי וללא אפשרות להפוך למלך השערים, מתקשה מויאל לבלוט על לוח הסטטיסטיקה - אבל חדי העין שבנינו לבטח שמים לב לעבודה השחורה שהקשר הצעיר עושה.

אתמול מול קבוצה חצי מפורקת של אחי נצרת, המשיך מויאל לנטרל את היריבה והציג המשך ישיר למשחק המעולה שנתן מול הפועל עכו. לאט לאט בונה מויאל את תפקיד ה"פועל השחור", אותו תפקיד שעשה בעשור הקודם ז'אן טלסניקוב שהפך לבאנקר במרכז השדה. עם עוד עבודה של דוד אמסלם והצוות המקצועי וליטוש נוסף, אין שום סיבה שמויאל לא יהפוך לטלסניקוב של שנות ה-2000.

קובי מויאל - טלסניקוב של שנות ה-200

צחי אליחן ודן אייבנדר
השמחה אתמול לא נבעה מהתבוסה ולא מההעפלה למקום הרביעי. שלושת השערים הראשונים היו משמחים אבל הם לא היוו עשירית מההתרגשות שאפפה בי אחרי השערים שכבשו אייבנדר ואליחן.

מעבר למהפך שחולל דוד אמסלם בקבוצה, שמחתי לראות אתמול את הילדים שגדלו במחלקות הנוער מקפיצים כעת את היציעים בטדי. את אייבנדר עוד הספקנו לראות בעונה שעברה, אבל את צחי אליחן ראיתי בפעם הראשונה בטדי והשער שהוא כבש הוציא ממני את כל הרגשות והאהבה לקבוצה. לראות ילד בן 18 מקבל הזדמנות מהמאמן ומנצל אותה עד הסוף, זה דבר שכל אוהד כדורגל רוצה לראות. אליחן לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, כמעט כבש שלוש דקות אחרי שנכנס למגרש, אבל קינח בשער בדקה ה-90 שלאחריו אף רץ לאמסלם וחגג עימו.

אני מקווה שהמגמה של שילוב ה"פעוטים" (את תואר הילדים הענקנו כבר למויאל, ריקן,הרוש ושות') תמשך עד תום העונה ותהווה בסיב להמשך הקיום של הקבוצה בעונות הבאות.

שער נוסף שלו היה הופך את המשחק לתבוסה

פסטיבל אוהדים ביום רביעי
לסיום, התבקשתי על ידי הרבה אוהדים לציין יום מיוחד שיתקיים ביום רביעי הקרוב בספורטק בצפון ת"א. ביוזמה מבורכת של מספר אוהדים מוכרים ביציע, הוחלט לקיים יום מיוחד שירכז את כל האוהדים של הקבוצה מכל הארץ ביום גיבוש שבו אמורים לקחת חלק גם מספר משחקני הקבוצה.

היום המיוחד יתקיים ביום רביעי הקרוב החל מהשעה 12:00 בצהריים ועד הלילה ובו יפגשו אוהדים ומשפחות מכל קצוות הארץ, ידונו על הפעילות ביציעים, יפגשו עם השחקנים וכמובן איך אפשר בלי כדורגל ואוכל?

בהזדמנות זאת אני קורא לכל האוהדים לפנות את יום רביעי ליום המיוחד ולהתחיל מסורת שתתחיל השנה וכולי תקווה שתמשך גם בשנים הבאות.