ערוץ אגו

מאת שמוליק קלדרון

09.01.10,16:05

הסיפור סביב התעניינות השטן הקטן מתל אביב בברק יצחקי לא נתן מנוח לאוהדי הקבוצה. השבוע צבאו עשרות מהם על ביתו של השחקן, הרימו אותו על כתפיהם ועודדו אותו. אולי זו דרכם היתה להתנצל על היחס הקריר שהעניקו לו מתחילת העונה במקום לתמוך ברגעים בהם דברים הולכים טיפה קשה יותר. התוצאה לא איחרה לבוא, אמש (ו') הודיע ברק שהוא נשאר היכן שליבו נמצא. ולנו, האוהדים, נשאר ללמוד מהלקח.

להצטרפות לשירות העידכונים של בית"ר.נט הכולל עדכונים ראשונים ובלעדיים על חדשות הקבוצה ועדכונים חיים ממשחקים, שלחו את המילה ירושלים למספר 6161 . עלות הודעה: 0.6 ש"ח.

קרנבל ברק יצחקי מיאן לרדת מהכותרות ומהתודעה הציבורית בקרב אוהדי בית"ר. הסיפור ידוע: ברק הגיע לבית"ר מאשקלון כנער צעיר, התחבב מהר מאוד על האוהדים, השתחל אט אט להרכב והפך למניה בטוחה אצל כל מאמן שדרך בבית וגן (והיו לא מעט כאלה בשנים האחרונות).
לאחר עונות הישרדות במדים הצהובים הוא הגשים חלום ילדות כשזכה באליפות עם בית"ר ומיד לאחר מכן, בגיל 23, ניסה להגשים חלום נוסף כשעבר, כמו אלילו - אלי אוחנה, לליגה הבלגית.

עונת 2006-2007 כשהחיבור בין הצדדים היה בשיאו
מהעיר האירופית הקרה התבונן כיצד החברים הותיקים נכנסים להיסטוריה עם זכיה בדאבל בית"רי ראשון והחליט לחזור ולשחק בקבוצת הכוכבים שנבנתה על מנת להעפיל לליגת האלופות. כנראה התבוסה 5:0 לקבוצה הפולנית וקץ החלום האירופי היה הרגע המכונן ששינה כה רבות את דמותה של הקבוצה וכמובן את דמותו שלו. ההנהלה והצוות המקצועי פוטרו חיש מהר, השחקנים התרכזו בכותרות על גאידמק ובעתידם וראו כיצד מכבי חיפה האפרורית עוקפת אותם בסיבוב. בית"ר הצליחה עם הבאזר לצאת עם משהו מהעונה כשזכתה בגביע המדינה, נגד אותה מכבי חיפה, אך הפצע לא התרפא, להיפך. את העונה הנוכחית פתחה בית"ר לאחר איומי פירוק הקבוצה והורדת 9 נקודות.

מאמצים כבירים של ההנהלה בראשותו של איציק קורנפיין שמצא את המציל התורן, גומא אגייאר, השאירו את הדופק פועם אך עדיין עם חשש כבד לחיי המועדון. שחקני מפתח שוחררו בזמן ששאר הסגל זומן לשיחות והתבקש לקצץ באופן משמעותי את שכרו. כך עשה גם ברק יצחקי, שחוזר בקיץ על ידי מכבי חיפה והשטן הקטן מתל אביב. יצחקי אולי הוחמא אך לא חשב לרגע על מעבר לקבוצה אחרת בישראל. מבחינתו, בית"ר זה הבית. כך אמר וכך, לזכותו יאמר, גם עשה.

קיץ 2008 - יצחקי מתקבל באהבה ע"י 200 אוהדים בנתב"ג
את העונה הנוכחית פתח ברק יצחקי כפי שסיים את העונה הקודמת. ברק לא מגלה יכולות טובות כפי שמצפים ממנו. מברק מודל 2009-2010 רואים פחות חדות ומהירות ויותר דריבלים ועקבים מיותרים. בנוסף, נעלמו המרדפים אחר בלמי היריבה שעוררו את הקהל וריגשו אותו. אוהד ממוצע אשר יביט מהצד יתרשם שלברק כבר לא כל כך איכפת, שהוא על כר הדשא כי מקומו שם מובטח, ושהוא עסוק יותר בהכנת קלטת שיווקית לקבוצות מחו"ל ופחות בלתת תפוקה אמיתית ויעילה.

ואולי לא? התבוננות במספרים שסיפק יצחקי עד כה העונה מגלה דברים טיפה שונים. ברק הרשית 7 פעמים והוסיף 3 בישולים. הספק נאה לכל הדעות כשאנחנו במחצית העונה וכשהקבוצה מציגה יכולת בינונית, בלשון המעטה. האמת היא, סביר להניח, בין שני הקטבים הללו. ברק נשען על הצלחתו הרבה בבית"ר והרשה לעצמו להוריד הילוך אך אין ספק שלא מדובר בזלזול או "בשתן שעלה לראש" אלא בעיקר בהדבקות בחולשתה הכללית של הקבוצה. יציבות כלכלית של המועדון יחד עם הזרמת דם חדש למערכת ותחושת הישגיות באופק יחזירו את הברק ליצחקי.

אז אולי הבעיה באוהדים? הקהל של בית"ר, וכתבנו זאת אינספור פעמים, ידוע בחיבוק החם שלו שמאשפות מרים אביון, שזוקף כפופים ומרפא חולים אך בד בבד גורם למחושים בלב (ע"ע אלי גוטמן) ולבריחה למקום רחוק וקר (ע"ע יואב זיו). כן, זה אותו חלק בקהל שזרק סוכריות על מקל לעברו של המאמן הגדול ביותר שנחת בארץ והטיסו מכאן בבושת פנים (ע"ע לואיס פרננדס).
כשהאוהדים מסמנים מישהו כמטרה להתעללות, שאלה של זמן עד שהוא מוצא את דרכו החוצה.

יום רביעי האחרון - שלטים להשארת יצחקי בביתו בהולילנד
הבעיה האמיתית בתופעה היא ההתמכרות לתחושת ההשפעה הזו על המועדון. אין כבר חשיבה על טובת הקבוצה אלא התמסרות טוטאלית להרגשת הדאווין. והאגו? או-אה כמה שזה משחק תפקיד (תזהו זאת על פי התגובות בנוסח "זו זכות לשחק בבית"ר" ויותר גרוע "אם הוא רוצה ללכת - שיילך!"). אותם אנשים רואים ברצון לעודד שחקן שנמצא בתקופה בינונית בקריירה שלו מעין התחנפות, "ליקוק" לדבריהם. כנראה שכחו מה תפקידם של האוהדים במערך. הם מקבלים את תפקיד בוחן נפשם של השחקנים, מגבשים דעה עיוורת לגבי מידת רצונם להשתייך למועדון, נעלבים בשם אוהדי בית"ר כולם ופועלים למיגור העלבון שמלכתחילה לא היה ולא נברא. הפרט המעניין הוא שמצד אחד התמצקות אותה דעה נשענת על מקורות תקשורתיים (טלוויזיה, רדיו, עיתונים ואתרי אינטרנט) אותם הם במקביל מכנים "תשקורת" (וחסכתי ביטויים נוספים). חלק זה של הקהל משוכנע באמת ובתמים שאנשים מגיעים למשחקי בית"ר על מנת לצפות באוהדים עצמם. אלוהים ישמור כמה שזה מבלבל. לכן תסבירו להם שאנשים שילמו לא מעט כסף על מנוי על מנת לראות את יצחקי ודומיו, ולא את יושבי מרום היציע.

השבוע הגיעו מספר עשרות אוהדים לביתו של השחקן בהולילנד מתוך רצון להתפייס ואולי להביע התנצלות על אופן התנהגותם. ברק, שהיה בדרכו לאשקלון, שמע על המחווה, עשה פרסה והגיע לפגוש את האוהדים שעודדוהו. 
אמש (ו') יצא לראשונה השחקן לכלי התקשורת והביא לסיומה של הפרשה כשהודיע: "אני נשאר בבית"ר ירושלים. לא חשבתי לעבור לשום קבוצה אחרת. אני כל כולי במועדון הזה ואשאר בו כל עוד ירצו בי".

אחד השלטים שנתלו השבוע בהולילנד
ברק, בימיו הראשונים בבית"ר אמר לא פעם שהדמות הנערצת עליו בילדותו היתה אלי אוחנה. הרבה פרטים דומים ניתן למצוא בקריירה של השניים. שניהם שיחקו בבית"ר מגיל צעיר, זכו באליפות ועברו מיד לשחק באירופה. בבלגיה. בגיל 23. בזמן שאוחנה כיכב והגיע לאחד ההישגים הגדולים של שחקן ישראלי בחו"ל (קבוצתי ואישי), ברק הצליח פחות בזירה זו. שניהם חזרו לבית"ר, לבית החם. אוחנה לליגה השנייה. ברק לקבוצת הכוכבים שארקדי בנה על מנת להעפיל לליגת האלופות. שניהם קיצצו בשכרם על מנת להישאר בבירה למרות הצעות מפתות בדרך. ההחלטה של ברק אמש מקרבת את החלוץ צעד אחד נוסף להיות השם הבא שייכנס לפנתיאון של המועדון בית"ר ירושלים.

ולנו, האוהדים, נשאר ללמוד מהלקח. ישנם זמנים ורגעים שצריך לשים בצד את האגו ולחשוב, לשם שינוי, על טובת הקבוצה. אנחנו, האוהדים, השחקנים וההנהלה מהווים משפחה אחת גדולה. ובמשפחה, כמו בכל משפחה שמכבדת את עצמה, לא נעלבים אחד מן השני והכבוד העצמי נשאר מחוץ לדלת.

להצטרפות לשירות העידכונים של בית"ר.נט הכולל עדכונים ראשונים ובלעדיים על חדשות הקבוצה ועדכונים חיים ממשחקים, שלחו את המילה ירושלים למספר 6161 .בין המצטרפים יוגרלו 3 כרטיסים למשחק מול בני סכנין עלות הודעה: 0.6 ש"ח.


שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי