שירות ההודעות של בית"ר.נט הוא השירות הראשון מסוגו ובמשך שנים נחשב לאמין והראשוני בתחום. להצטרפות לעדכונים חיים ממשחקים ולעדכונים ראשונים ובלעדיים של בית"ר.נט על חדשות הקבוצה,  שלחו את המילה ירושלים למספר 6161 עלות הודעה: 0.6 ש"ח

  

שבוע לא קל עבר עלינו. התבוסה שספגנו ממכבי נתניה והביקורות הרבות שנשפכו בכלי התקשורת הציקו לכל מי שבית"ר ירושלים יקרה לו. מהקבוצה החזקה ביותר בארבע השנים האחרונות בישראל - נוצר מצב שבו אנו עושים את דרכנו לבינוניות כשכלי התקשורת באופן טבעי תומכת במהלך הזה.

"תקופת ארקדי גאידמק שינתה לחלוטין את המפה"

בית"ר ירושלים עברה מספר תהפוכות בשנים האחרונות. תקופת מאיר פניגל הצטיירה כתקופת החושך של המועדון בו דשדשנו בעיקר באמצע ותחתית הטבלה. למרות שהקבוצה לא הייתה במיקום הטבעי שלה בצמרת - היא המשיכה להיות אחת הקבוצות הגדולות בארץ.

תקופת ארקדי גאידמק שינתה לחלוטין את המפה, לטוב ולרע. החלק הטוב - בית"ר לקחה שליטה מוחלטת על הכדורגל הישראלי ללא עוררין. לפעמים זה גרם למצב שבו לאוהד הממוצע יצא החשק להגיע למשחקים מהידיעה שהניצחון מובטח ושהאליפות תושג בקלות. הרבה אוהדים נטשו את היציעים מחוסר התחרותיות אך בעיקר מהחוסר הזדהות עם הפיכתה של בית"ר ירושלים למועדון עשיר ו"מנוכר". אלו היו הימים המפוארים ביותר של המועדון בעשור האחרון.

העונה שעברה הייתה עונת ביניים שבה ראינו את בית"ר ירושלים הטהורה. נלחמת על חייה ועל עתידה ונאבקת על הגביע בכל כוחה. גם בסיום העונה לאף אחד לא היה ספק שבית"ר ירושלים הוא עדיין מועדון מפואר, אימפריה חייה ונושמת ובעיקר בעלת כוח אדיר.

וכאן אני מגיע לשבוע האחרון. הניסיון של הגורמים מסביב כולל כלי התקשורת לגמד את בית"ר ירושלים ולהפוך אותה לקבוצה בינונית אולי יכול להצליח בטווח הקרוב, אבל בטווח הרחוק אל לנו לתת לאף גורם את ההרגשה שאנו קבוצה בינונית.

נכון, היכולת שלנו במשחקים האחרונים רחוקה מלהלהיב. יותר חמור מכך - ההפסד למכבי נתניה חשף בפנינו קבוצה חלשה ללא סמכות מקצועיות שמטפלת בהם ויותר חמור - עם שחקנים אפאתיים לחלוטין. כאן אנו האוהדים נכנסים לתמונה - אנחנו יכולים לזרום עם הגישה שכולם מציירים או לשנות את הגישה ולהתאחד כולנו ולהבין שבית"ר הייתה, עודנה ותמשיך להיות אימפריה בישראל.

הסמל הוא מעל הכל

כאוהד ששומר אמונים כבר 24 שנה לבית"ר ירושלים, עוד כשהייתי ילד בן 7 שהגיע לראשונה למגרשים - אני לא אתן לאף אחד להפוך את הקבוצה שלי לקבוצה בינונית. אני גם לא אקבל תירוץ שבגלל שהשנה יש יותר מידי שחקנים צעירים אז נדשדש באמצע הטבלה ונהפוך להיות קבוצה בינונית. גם בעונת 2004-2005 עם צעירים כדוגמת ברוכיאן, יצחקי, בן שושן ומליקסון בית"ר ירושלים הייתה קבוצה עם גאווה שרק מחכה לפריצה של הילדים על מנת לדרוס את הליגה. השחקנים הצעירים של בית"ר ירושלים צריכים להבין עבור מי הם משחקים. נגמרו הימים שבהם הם שיחקו עבור הפועל פ"ת, מכבי הרצליה או בני יהודה - קבוצות בהם הפסדים מתקבלים בהבנה ותוצאת תיקו נחשבת להישג. גם אנחנו האוהדים צריכים להעביר להם את המסר הברור הזה - בין אם זה במשחקים ובין אם זה מחוצה למגרש.

בראייה החיצונית מחוץ למועדון - אנחנו צריכים בכל משחק ומשחק להיות מגובשים כמה שיותר בשביל להעביר את המסר שגם אם לשחקנים לא הולך על המגרש, ביציעים השליטה היא עדיין מוחלטת שלנו, שאנו עדיין הקהל הכי גדול, שהצבא הצהוב שחור עדיין חי ונושם למרות ה"ירידה" מצמרת המלכות.

עיתונאים ואנשי תקשורת תמיד חיפשו את בית"ר. תנו להם הפסד והם יישר יגרמו מהומות ויהפכו אותנו לקבוצה חלשה ובינונית. תנו להם ניצחונות והם ישמרו על שקט מופתי. ביום שבת הבא אנחנו מארחים את עכו. קשה לי להאמין שיותר מ-5,000 אוהדים יגיעו למשחק, אבל מאלה שיגיעו אני מבקש תמיכה אדירה בקבוצה ומפגן כוח גדול. לכל אלה שלא יגיעו למגרש - השמיעו את קולכם ותבהירו לכולם שבית"ר הייתה ותמיד תהיה אימפריה.

אל תשכחו דבר חשוב מאוד - הסמל הוא מעל הכל. לא משנה מי משחק בקבוצה ואם הוא שחקן בית או שחקן רכש. הסמל שאתם רואים בראש הכתבה הוא הסמל שעבורו אנחנו צריכים להילחם ושייצג עבורנו תמיד את הגאווה והחוזקה.

אסיים בציטוטו שיצחק שום אמר לשחקנים שלו: "אנשים לא אוהבים אנשים חלשים, הם אוהבים אנשים חזקים". על בסיס המשפט הזה אני אסיים ואעביר מסר לכל אנשי התקשורת: "בית"ר ירושלים תמיד תישאר אימפריה, גם אם תנסו להחליש אותה באמצעות מילים וביקורות".