בעמדת נבדל - סיכום שבועי
מאת שבי כהן
07.09.08,11:25
בית"ר ירושלים יצאה בסוף השבוע האחרון לפגרה, אבל העניינים בבית"ר עדיין לא נרגעו. בצל משחק הנבחרת (ששוב לא הרשימה), מתעסק הפעם שבי כהן בפינתו בנקודות הבאות: הבכורה של שמוליק קוזוקין מול היכולת הלא משכנעת של נבחרת ישראל * מינויו של ראובן עטר למאמן בית"ר ירושלים * יצחק שום שאיבד כל סממן של כבוד עצמי ונבעט השבוע מהקבוצה * מינויו של איציק קורנפיין ליושב ראש בית"ר ירושלים וגם איך לא? התייחסות לארקדי גיאדמק שבפליטות הפה שלו השבוע היה ניתן להרגיש את ההתחלה של הסוף שלו בבית"ר
עוד קמפיין שמתחיל בתקוות ענק הולך ודועך כבר במשחק הראשון. מתי כבר יגיע הרגע שהעסקנים שמנהלים את הכדורגל פושט הרגל שלנו, יכירו בעובדה שדור המאמנים הישראלי הוא פשוט דור מחפיר ומיושן, דור שלא למד כלום מהיורו האחרון, דור שבעוד הכדורגל האירופי משתפר ומתעדכן כל הזמן, הוא נשאר תקוע בבונקר של שנות ה-80. מתי יגיעו למסקנה המתבקשת שבלי מאמן זר בעל שיעור קומה לא יצמחו פרחים בערוגה שנקראת נבחרת ישראל?
גאווה גדולה הייתה לראות את שמוליק קוזוקין בהרכב הראשון של נבחרת ישראל. שחקן משלנו, ילד צעיר, שעד לפני חצי שנה משחקי השיא שלו היו בבית וגן לעיני 1000 איש, עולה לשחק במדי הנבחרת לעיני מעל שלושים אלף איש, בלי פחד, בלי רגשי נחיתות, עם המון ביטחון ושקט ועושה את המוטל עליו באופן מעורר כבוד. נכון שהוא לא הבריק, כמו כל יתר חבריו לנבחרת הפחד של קשטן, אבל ללא ספק הוא היה בין היותר טובים, לפחות בחלק ההגנתי. המון חומר למחשבה למאמן החדש. שני הנציגים האחרים - זיו ואוחיון - היו גם הם מהפחות גרועים, ואי אפשר שלא להתלהב מהבישול הפנטסטי של אוחיון לגול השוויון של סהר.
שמוליק קוזוקין - בכורה מוצלחת במדי הנבחרת
עטר
לא התלהבתי מהכדורגל שהציגה מכבי נתניה בשנתיים האחרונות תחת רובן עטר. נכון שהם הגיעו פעמיים למקום השני, אבל לא היה בכדורגל שלה שום דבר מלהיב או מרתק, שום דבר שיזכיר את עטר השחקן שכל כך אהבנו. ולמרות זאת, מבין האלטרנטיבות שהיו (להוציא את רוני לוי - המאמן הישראלי הטוב ביותר כיום), אולי דווקא הוא האיש הנכון במקום הנכון. לבית"ר יש את מאגר השחקנים הטוב בארץ וכל מה שצריך הוא מישהו שיצליח להכניס בהם קצת שמחת חיים, קצת התלהבות, ידליק בהם שוב את הרצון להישגים. התחושה שנתן עטר בראיונות סוף השבוע הייתה שהוא יצליח להעיר את השחקנים ושהוא לא הולך לעשות חשבון לשמות נוצצים. אבל עטר צריך לזכור שאחרי שתי אליפויות רצופות אנחנו רוצים קצת יותר מהתלהבות. נמאס לנו מהמשחק הפחדני של שום, מהסתמכות היתר על שמות, מהפחד מפני הכוכבים בעיני עצמם. אנחנו רוצים בחזרה את בית"ר התוקפת, התוססת, זו שמקבלת שער ומחזירה ארבע, זו שמשלבת שחקנים נאמנים שיודעים מה מרגיש הקהל, שחקנים צעירים שהם העתיד של בית"ר, שחקנים שנוכל להזדהות איתם גם ברגעים קשים. זה המבחן האמיתי של עטר. לא עוד אליפות משעממת.
ראובן עטר - יחזיר את ההתלהבות לשחקנים ולקבוצה?
בכל סאגת פיטוריו הצפויים של שום מבית"ר, התעסקה התקשורת כולה בארקדי "הקריזיונר", "השולף", "המפטר הסדרתי" ועוד כהנה וכהנה ביטויים. שום נשכח. הוא קיבל בשמחה את עמדת הקוזאק הנגזל. מה רוצים ממנו? הוא הביא דאבל ראשון לבית"ר (בסדר, לא שכחנו, זכית בדאבל ביוון והבאת קבוצה לצ'מפיון-ליג). זהו בעצם. שום נכשל כישלון מחפיר באירופה, שלאחריו, אם הייתה לו טיפה של כבוד מקצועי, היה צריך לקום וללכת יחד עם חברו שפיגל, שום נכשל בהתנהלות מול השחקנים, שלמעשה הבכירים שבהם ניהלו לו את הקבוצה, שום נכשל בסגנון המשחק הפחדני והנסוג, שנבנה כדי שיהיה מקום בהרכב לשחקנים שלו, שום נכשל בשילוב שחקנים צעירים, שום נכשל בהכול - חוץ ממבחן התוצאה בליגת העאלק בארץ. עם כל הביקורת שיש לנו כלפי הבוס, אין דבר מוצדק יותר שנעשה השבוע מאשר פיטוריו של שום.
יצחק שום עם ארקדי גיאדק רק לפני 3 שבועות. איבד את כל הכבוד העצמי
קורנפיין
אין דבר טבעי יותר מכניסתו של איציק קורנפיין לכיסא של האיש מספר 1 במועדון הכדורגל בית"ר ירושלים. סוד גלוי הוא שאיציק סומן עוד בשנותיו כשחקן כמי שייכנס בעתיד לתפקיד ניהולי בכיר באגודה, ואכן, אולי מעט מוקדם מהצפוי, התחזיות התגשמו. עבורי, כמו עבור רבים מאוהדי בית"ר, זוהי סגירת מעגל ומינוי סופר-מתבקש. איציק חי את הקבוצה כבר מעל 15 שנה, הוא פיקח, יודע איך להתנהל מול האוהדים והתקשורת, מבין כדורגל ומבין בהתנהלות של קבוצת כדורגל. עבור אוהדים, אין דבר יותר יפה ממצב בו שחקני עבר ממשיכים להשתייך לאגודה לאחר פרישתם. כיום עובדים בבית"ר טארטיאק, טלסניקוב, איתן מזרחי, סמי מלכה (וסליחה עם מי ששכחתי), וגולת הכותרת היא המינוי של איציק. אני לא דואג מהקולות שאומרים שאוטוטו יימאס לארקדי או ל"תותח" ממנו והם יזרקו גם אותו. יכול להיות שזה יקרה (כמו שגם איציק בוודאי יודע). כיוון שהמינוי שלו הוא לא מינוי של איש שבא משום מקום, שהיום הוא פה ומחר שם (כמו שקלאר, ארזי, שטראוס ואחרים. הפסקתי לספור), הוא ישרוד גם אחרי עידן גאידמק כי בניגוד לאחרים, קורנפיין הוא חלק מאגודת בית"ר ירושלים, חלק מאיתנו.
קורנפיין - האיש הנכון בזמן הנכון. הפנים הרציניות אומרות הכל- תפור לתפקיד היו"ר
גאידמק
שני ציטוטים השמיע השבוע הטייקון, לכאורה כדי להרגיע את דעת הקהל הסבורה שעזיבתו את בית"ר קרובה מתמיד. שימו לב לדקויות, לסאב-טקסט של מה שאמר ארקדי. ב"הארץ" הוא צוטט כאומר כי אינו מתכוון, נכון לעכשיו, למכור את בית"ר. מה אומרות המילים "נכון לעכשיו"? עכשיו לא, אבל בנובמבר כן? אולי בסוף השנה? תשובות בקרוב. בערוץ 2, בתשובה לשאלה האם הוא מתכוון למכור את בית"ר, הוא ענה (במה שנראה כמו פליטת פה): "איש לא יקנה אותה". אנשי עסקים תמיד עושים בדיקות לפני קניה או מכירה של עסקים. אם הוא אמר שאיש לא יקנה, יש סיכוי יותר מסביר שהוא כבר עשה כמה בדיקות בכיוון. אז אולי זה לא היום ולא מחר ויש אפילו מאמן חדש והנהלה חדשה ואולי גם תהיה עונה מפתיעה ומלהיבה (הלוואי!). אבל הכיוון ברור. אנחנו בתחילת הסוף של העידן הנוכחי.
ארקדי גיאדמק, הראש כבר לא בבית"ר ירושלים
שלח לחבר לסלולרי