"קיצוץ מסוכן"

מאת תומר אמסלם

16.08.08,20:35

ביום שישי האחרון הודיע גיאדמק על הסכמתו לקצץ את תקציבה של בית"ר החל מהעונה הבאה בכחצי ועד לסכום של כ-65 מיליון שקלים, ההסכמה אגב הגיעה לאחר שיחה עם יו"ר ההתאחדות אבי לוזון, אותו אחד שעד לא מזמן היה אויב בית"ר וכעת נהפך לאהוב של גיאדמק * ההחלטה של גיאדמק גרמה להרבה חששות אצל האוהדים ובמיוחד אצל האוהד תומר אמסלם שהחליט להביע את דעתו בטור אישי בו הוא מנסה להסביר את החלטתו של גיאדמק, החששות מעזיבה והסיכון שפרננדס לא יגיע בסופו של דבר לבית"ר

שבת שקטה עברה על בית"ר ירושלים. השחקנים קיבלו ביום שבת יום חופשי מאימונים, משחקי גביע הטוטו פסחו על הדאבליסטית וכמה נציגים שלנו נמצאים אי שם בפינלנד עם הנבחרת לקראת המשחק ביום רביעי.

סוף השבוע השקט מאוד, נתן לי הרבה זמן לחשוב על שאלה שהציקה לי במשך כל היומיים האחרונים: מה עומד מאחורי ההחלטה של ארקדי גיאדמק להסכים על קיצוץ משמעותי בתקציב הקבוצה ו"ליישר" קו עם אבי לוזון שעד לא מזמן נחשב על ידי גיאדמק בעצמו כ"אויב" הקבוצה וכעת הפך לידיד שיחה ונפש.

למי שלא התעדכן במהלך הסופ"ש על השינוי ה"מרענן" שיכנס לקבוצה החל מהעונה הבאה, אני אעדכן אתכם שארקדי גיאדמק נפגש ביום שישי בבוקר עם יו"ר ההתאחדות אבי לוזון ובשיחה ידידותית הסכים הבעלים שלנו לקצץ את תקציב הקבוצה בכחצי, מ-120 מיליון שקלים לסכום שינוע סביב 65 מיליון שקלים. למעשה ההסכמה של גיאדמק מיישרת קו עם יתר בעלי הקבוצות האחרות שהסכימו לחוק של לוזון על מנת ליצור ליגה אטרקטיבית ותחרותית.

ועכשיו נשאלת השאלה, מה עבר לגיאדמק בראש כשהוא החליט לתת את הסכמתו למהלך הנ"ל. חשבתי על כך רבות, ניסתי לנתח את המצב מכמה זוויות אבל לצערי יצאתי מבולבל וללא תשובה ברורה. בכל מקרה, החלטתי לשתף אתכם בתחושות שלי וגם בחששות שאני מקווה שלא יתממשו.

את הנקודה הראשונה שלי אנסה לצייר בדוגמא מעולם החיות. כשאריה מגיעה לסביבה חדשה לו, הוא בדרך כלל מגיע תוקפני ועם המון כוח על מנת להראות לכולם "אני כאן החזק, אני כאן השולט ותתחילו להתרגל לזה שלמרות שאני חדש כאן, הכוח הוא בידיים שלי". עם הזמן האריה בהחלט זוכה לפחד של יתר החיות סביבו, מוכיח את כוחו ועליונותו על הסובבים אותו והוא תמיד יזכה לקבל כל מה שידרוש. ככל שיחלוף הזמן, יכול להיווצר מצב שבו האריה ה"חדש" יהפוך ל"ישן", יתרגל למצב שהוא שולט בהכל, יקח את זה כמובן מאליו ויתחיל להיות נחמד לסובבים אותו. זה בדרך כלל ילווה בהפחתת הכוח שלו, העוצמה והפחד שהוא משליט על כולם.

אותו מצב הזכיר לי השבוע גיאדמק שנכנס בקול תרועה כשרכש את בית"ר ירושלים, זכה לפרסום אדיר בכל מדיה אפשרית, קירב אליו הרבה תומכים, הצעיד את בית"ר להישגים גדולים והפך אותו ל"אריה" של הכדורגל הישראלי.
אלא שכנראה האריה שנפצע אי שם בגלות בפולין, גרם לגיאדמק לחשוב משנית האם כל הכספים באמת דרושים והאם באמת הוא עדיין זקוק לבית"ר ירושלים? על השאלה הראשונה הוא ענה באמצעות ההסכמה ללוזון, על השאלה השנייה אני סבור שהוא עדיין רוצה להחזיק בבית"ר, אך לא בסכומים אותם השקיע בעבר, אלא בנמוכים הרבה יותר ואין דבר יותר טוב מאשר עזרה של אבי לוזון בנושא.

האם זוהי תחילת הדרך של סוף עידן גיאדמק בבית"ר ירושלים? יתכן מאוד אם כי אני מעדיף שלא להיות פסימי ולא לחשוב על אפשרות כזאת. אני בטוח שאין אוהד אחד שבטוח שגיאדמק יישאר בבית"ר לנצח ויגיע היום שבו הבעלים כבר לא יהיה חלק מבית"ר. לצערי אני מתחיל להרגיש שאת הקרקע לכך מכשיר גאידמק כבר מעכשיו והקטנת התקציב הוא ה"יסודות" לכך. נכון, בית"ר תשאר עדיין עם התקציב הגבוהה בליגה (קצת יותר ממכבי ת"א שלה תקציב של כ-60 מיליון שקל, ויותר ממכבי חיפה שלה תקציב של 45 מיליון שקלים), שזה הרבה יותר מבית"ר של עידן פניג'ל, אבל תשכחו בשחקנים זרים תותחים, הצהרות גדולות ושליטה טוטאלית בליגה. מה השלב הבא? בעוד כמה שנים כשגיאדמק ימצא לעצמו כיוון אחר בחיים (ושום מילה על פוליטיקה ומפלגת צדק חברתי), בית"ר כבר פחות תעניין אותו. יכול להיות שהוא לא יעזוב אותה, אבל יעביר את הבעלות לאחד מעוזריו או חבריו. מה שלא יהיה, את הקרקע ליום הזה הוא כבר הכין עם ההסכמה להקטין את התקציב.

ההשלכה הגדולה ביותר מההסכמה לכך, יכולה להגיע לפי דעתי דווקא מלואיס פרננדס עליו הצהיר גיאדמק שהוא יחזור לאלופת ישראל. חוששני שפרננדס שמע את ההסכמה של גיאדמק ושוקל מחדש האם לחזור לקבוצה עם תקציב נמוך בהרבה מזה שהוא רגיל ועם ארנק קטן יותר ומגבלות תקציביות, כאלה שהצרפתי לא כל כך אוהב. אני לא אתפלא אם פרננדס יציב לבית"ר תנאים מיוחדים על החזרה שלו לבית"ר כפי שקראתי כאן באתר, השאלה היא האם גיאדמק יסכים לדרישות שלו או שמא יהיה דבק בהסכמה עם אבי לוזון וישלח לו את המסר: "זה מה שיש ועם זה תעבוד". כולנו מכירים את פרננדס, צרפתי עקשן שלא מוכן לוותר בקלות, אני מפחד שההצהרה האחרונה של גיאדמק תעלה במחיר אי הגעתו של פרננדס לבית"ר ירושלים.

ויש גם נקודה חיובית בהחלטה של גיאדמק, או כזאת שלפחות כולנו מקווים שהיא נקודת האור היחידה מהקיצוץ הגדול. שמעתי בשבועיים האחרונים מאות פעמים את הטענה שלשחקנים אכפת רק מהכסף, טענה אגב שגם אני מסכים עימה. הרי שחקנים כמו זנדברג וגרשון שכבודם במקומם מונח, לא היו מקבלים בחיים חוזה של 450 אלף דולר לעונה אם לא התקציב המנופח של גיאדמק. כנ"ל גם לשחקנים זרים כדוגמת פרננדס, אלברז ואבראו שמקבלים סכומים משולשים ממה שהיו מקבלים בקבוצות אחרות או בקבוצות מהם הגיעו. יכול להיות מאוד שהקיצוץ האדיר יגרום גם לקיצוץ במשכורות של השחקנים (בעיקר הישראלים), מה שיגרום לשפיות בנושא הזה. לא הגיוני ששחקנים ירוויחו בבית"ר מעל חצי מיליון דולר כשאפשר להסתדר גם בלעדיהם. זה גם ייתן פתח לשחקני בית מוכשרים להראות את היכולות שלהם.

עם הנקודה האופטימית הזאת אסיים את הטור שלי, אך אשקר אם אומר שאינני חושש מההחלטה של גיאדמק. זה הדליק אצלי נורה אדומה, כזאת שמרתיעה על משהו שהולך להשתנות ולא דווקא לכיוון החיובי. מקווה שאני טועה והחששות יעלמו כמו שהם הופיעו בין רגע בצהריי יום שישי. ואולי רק הזמן יעשה את שלו ויאמר האם ההחלטה היא נכונה או לא.



שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי