לבנתיים הגזרה בבית"ר מתחממת וכבר עתה ברור כי המאמן יצחק שום יצטרף לרשימת המובטלים כבר בשבוע הבא. בסביבתו של גיאדמק גילו חוסר שביעות רצון מההפסד לקרקוב ובעיקר מתפקודו של יצחק שום שכשל בפעם השנייה בניסיון שלו להעלות את בית"ר לשלב השני בליגת האלופות.

בזמן שחרושת השמועות לגבי המחליף של שום תופסת תאוצה (בהמשך ניגע גם בנקודה זאת), בהנהלת הקבוצה וגם אצל השחקנים, מסמנים כעת את הבעיות הגדולות בתפקודו של יצחק שום בקבוצה ובעיקר בקריסה שלו מול ויסלה קרקוב.

אחת הבעיות העיקרית שבהם מואשם שום, ובצדק יש לומר, הוא בחוסר היכולת שלו להעביר לשחקניו את המחויבות לקבוצה ואת משמעות לבישת החולצה של בית"ר ירושלים. באצטדיון טדי הוא ניצל הרבה בזכות אבירם ברוכיאן, אחד שגדל על בית"ר ולא צריך אף אחד שילמד אותו מהי המנורה. בפולין זה כבר היה גדול על שום וחוסר היכולת שלו להעביר את המחויבות לקבוצה, הסתיים בחמישה שערים כואבים בשערה של בית"ר.

שום גדל בהפועל כפר-סבא ולמרות שאת רוב הקריירה שלו העביר במקומות אחרים, הוא מזוהה עם המועדון מהשרון. בית"ר ירושלים? הקשר היחיד שלו התחיל בשנה שעברה ויסתיים לבטח בשבוע הקרוב. משחק עבור הסמל? את זה לא תשמעו אצל שום, הוא לא מוטיבטור כמו גיא עזורי ולא שחקן שהתאבד על הדשא בשביל הקבוצה כמו יוסי מזרחי.

"אני חושב שהבעיה הכי גדולה של שום, זה שהוא לא הצליח להעביר לשחקנים מהי המחויבות עבור הקבוצה ועבור האוהדים", אומר אחד השחקנים הוותיקים בקבוצה שכן מודע לחשיבות של בית"ר ירושלים והסמל שלה, "כיום הקבוצה מורכבת בעיקר משחקני רכש, כאלה שלא היה להם קשר עם בית"ר ובאו לכאן בגלל הכסף הגדול. כשאתה לא מעביר להם את המסר החד וחלק שאתה משחק עבור בית"ר, אתה לא תצליח. לשום פשוט אין את הכלים האלה, הוא מאמן נחמד שלא מודע לכוח הזה שנקרא בית"ר וזה כנראה גם מה שיגרום לו לסיים את הדרך בקבוצה, אם לא עכשיו אז בעתיד בעזרת הקהל שלא ירפה ממנו".

האם הנשמה והמחויבות לקבוצה כל-כך חשובים כפי שטוען אותו שחקן? נחזור לאחורה 4 שנים. בבית"r ירושלים של מאיר פניג'ל שיחק הברזילאי אנדרייה קאלדרה שנתן אז את התקופה היפה שלו ביותר בישראל לפני ששיחק בבאר-שבע ופ"ת. היום כשהוא בקפריסין השכנה, זוכר קאלדרה היטב את מאמנו אלי אוחנה שהחדיר בהם את המחויבות לבית"ר ולסמל, "איך שהגעתי לבית"ר, ישר הבנתי שאני נמצא בקבוצה עם מסורת מפוארת וקהל שמחובר מאוד לקבוצה", הוא מספר, "אלי אוחנה תמיד היה מסביר לנו כמה הקבוצה הזאת חשובה לו ולאוהדים ושכשאנו עולים לדשא אנחנו חייבים לשחק עבור החולצות שאנחנו לובשים. הוא היה מספר לנו שבתקפותו שחקנים היו חולמים ללבוש את החולצה וכשאתה שומע דברים כאלה אתה ישר רוצה לתת מעצמך את המקסימום. גם גיא עזורי שהיה אז עוזר המאמן החדיר בנו תמיד את המחויבות הזאת ולמרות התוצאות שאולי לא היו כל-כך טובות, הצלחנו לסיים במקום הרביעי עם סגל של קבוצת תחתית. שחקן כדורגל חייב שיהיה לו לויאליות למערכת לה הוא שייך, אם אין לו את זה, אין לו מה לחפש בה".

נחזור לבית"ר ירושלים של היום. יצחק שום מסביר למצלמות לאחר התבוסה כי הקהל של בית"ר ירושלים הוא השחקן ה-12, משפט שכיף לשמוע, אבל קשה מאוד ליישם, במיוחד כשהבחורים שלו על המגרש מרגישים מנותקים. "לבוא ולדבר על שחקנים מאחורי הגב עכשיו לא יהיה פייר", אומר אחד השחקנים בקבוצה, "אבל זה לא סוד שיש כאן שחקנים שמשחקים בשביל הכסף ולא אכפת להם אם יש עליהם חולצה של בית"ר ירושלים או קבוצה אחרת. התפקיד של המאמן הוא להסביר להם את החשיבות, לחבר אותם למועדון ובזה שום נכשל טוטאלית".

מה קרה על כר הדשא בקרקוב? אם תשאלו את השחקנים שהיו שותפים לביזיון הם יסמנו סיבה אחת ברורה: חוסר סדר על המגרש. אם להיות יותר מדויקים, הכנה לקויה ויותר חמור חוסר של בעל בית על המגרש. "עלינו למגרש עם רגליים רועדות", מסביר אחד השחקנים את מה שעבר על הקבוצה, "במצב כזה אתה פשוט קופא ולא יודע מה לעשות, לא הייתה שום שיטה ולא ידענו מה לעשות עם הכדור. כשהפננו מבט לשום גם הוא בעצמו נראה לי לא ידע מה לעשות".

מי ששם לב לבעיה הנ"ל כבר לפני חצי שנה זהו הקשר הצ'יליאני מילובאן מירוסביץ' שנחתך באמצע העונה ע"י יצחק שום. עונה קודם לכן היה השחקן מהבולטים בשורות בית"ר הלא מלהיבה כ"כ של יוסי מזרחי. אצל שום הוא נעלם ואחר-כך נחתך. השבוע הוא צפה בשידור הישיר של בית"ר ונותר כמעט ללא מילים בסיום.
"הבעיה הגדולה של שום זה שאין לו שיטה ברורה על המגרש. גם האימונים שלו הם לא אימונים שמהם אתה יכול ללמוד", מספר הצ'יליאני, "כשהייתי תחת דייגו סימאונה שאימן אותי בראסינג קלוב, הוא תמיד היה מסביר לנו בשביל מי אנחנו משחקים והיה מסביר לכל אחד איפה הוא משחק. יותר מזה- הוא היה מתרגם לנו את האיכויות שלו כשחקן גדול למאמן והיה מסביר לנו מה לעשות בשביל להיות דומים למה שהוא היה כשחקן. בארגנטינה הוא לא נחשב למאמן גאון או מוכשר, הוא פשוט ידוע כמאמן עם יחסי אנוש מעולים, ואחד שיודע להלהיב את השחקנים שלו. אצל שום אין את הדבר הזה, יחסי האנוש שלו לוקים בחסר, אפילו כשהוא חתך אותי הוא גמגם, מאמן כזה לא יצליח לאורך זמן".

בעיה נוספת שמצטיירת אצל המאמן, היא חוסר הגיבוי שלו כלפי שחקניו, בעיקר כלפי שחקנים מסויימים. הבולט מבינהם טברטקו קאלה השוער. כבר בעונה שעברה הותקף השוער אין ספור פעמים ע"י כלי התקשורת וגם כשהיה אשם, היה זוכה לביקורת מצד המאמן. מול קרקוב הסיפור חזר על עצמו ומסרים סמויים נשלחו גם דרך שלמה שרף שלא חסך בביקורת במשחק האחרון בקרקוב. בואטנג ביצע עבירה 20 מטרים מהשער? קאלה אשם. עידן טל גרם לפנדל? קאלה אשם. אלברז לא כיסה טוב את בורז'ק? קאלה אשם. בכל שער שספג השוער, חגג שלמה שרף ואולי העביר את הרגשתו של חברו הטוב שום - על השוער הקרואטי. חוסר הביטחון בו שורר כעת קאלה הוא גדול כל כך שאל תתפלאו אם מחר תראו אותו על הספסל ואת אריאל הרוש הצעיר עומד בין הקורות. זאת אולי הדרך של המאמן לזעזע ולהביע את אי האימון בשוער שאותו הביא לקבוצה על לא אחר מאשר הסמל איציק קורנפיין.

שחקן נוסף לדוגמא שלא מקבל גיבוי זהו הבלם תומר בן יוסף שהשנה הוצב בהרכב הפותח לאחר שחימם את הספסל בעונה החולפת. בן יוסף נזרק למים העמוקים כשהוא צריך תוך חודש להתאים את עצמו לבנאדו, בהחלט לא משימה קאלה בהתחשב שבנאדו בכלל רגיל לשמעון גרשון. גם כאן ספג הבלם שלל ביקורות וגם כאן חברו הטוב של שום השתלח בו אין ספור פעמים. "כשמאמן לא נותן גיבוי לשחקנים שלו, זה מחלחל עמוק ויכול לפגוע בכל הקבוצה", מנתח גורם בקבוצה, "הטעות של שום שהוא לא נותן גיבוי ולא משתיק את החבר שלו בטלוויזיה. בן יוסף וקאלה הם רק חלק מהדוגמאות. שום ידוע כמאמן שיכול לתת גיבוי למספר מצומצם של שחקנים ולהתעלם מאחרים. זאת הבעיה אצלו".

אגב, בהנהלת הקבוצה הבינו טוב מאוד ששום לא יכול להמשיך במערכת. "יש כרגע משבר אי אמון בינו לבין חלק מהשחקנים אחרי המשחק בקרקוב והמצב הזה לא יכול להמשיך", מסביר גורם בכיר מאוד בקבוצה, "תוסיף לזה את הקהל שמהמשחק הקרוב יתחיל להפעיל מכבש לחצים על שום כמו שהוא עשה כבר למאמנים אחרים. במצב כזה אין טעם להמשיך את הקשר. אוחנה, עזורי, מלמיליאן? הם בהחלט אפשרויות טובות מה גם שהם מחוברים מאוד לבית"ר".

אז מה יהיה עתידה של בית"ר ירושלים ושל יצחק שום? המפה מסמנת כעת כי המאמן ישלח לבית כבר בשבוע הבא, כפי שקרה כבר ללואיס פרננדס, אוסי ארדילס, יוסי מזרחי ובעצם כל המאמנים הקודמים שהיו בתקופת גיאדמק.
ומי יבוא במקום שום? זאת כבר שאלה שהתשובות לגבייה מתחילות להתבהר. אלי אוחנה ואורי מלמיליאן כצמד הם האפשרות הראשונה שעומדת בפני גיאדמק. השניים נחשבים לסמלים הגדולים ביותר של בית"ר וביחד עם איציק קורנפיין, סרגיי טרטיאק וככל הנראה גם דוד אמסלם, ירכיבו כולם פאזל של אנשי הנהלה וצוות מקצועי עם זיקה עמוקה מאוד לבית"ר ירושלים. הצמד אוחנה את מלמיליאן בטוח יצליח לעשות מה ששום לא הצליח - להחדיר בשחקנים את הרוח הבית"רית ולמצוא את השחקנים שיוכלו ליישם אותה.

אפשרות נוספת שעלתה ביממה האחרונה היא הקפצתו של גיא עזורי מקבוצת הנוער לקבוצה הבוגרת. עזורי זוכה לתמיכה גדולה מאלי ארזי מה גם שגיאדמק בעצמו רוכש לו כבוד גדול. גם אצל השחקנים זוכה עזורי לתמיכה אדירה, בעיקר מאלה ששיחקו תחתיו כדוגמת בן שושן, יצחקי, ברוכיאן, בן יוסף ויואב זיו.

גם שמו של לואיס פרננדס עלה ביממה האחרונה, אבל היחסים הקרים של הצרפתי עם גיאדמק עלולים שוב להשאיר את שמו של המאמן הצרפתי על הנייר בלבד.
כך או כך, מחר יעלה יצחק שום לכר הדשא ככל הנראה בפעם האחרונה שלו כמאמן בית"ר. קצת מאוחר מידי בשביל החלומות האירופאים, אבל בדיוק בזמן בשביל להתחיל את העונה עם רוח חדשה ומרעננת במועדון.

אחרי התבוסה לקרקוב ביום רביעי, חוסר השקט סביב בית"ר ממשיך והפעם במרכז העניינים: הקשר הגנאי דרק בואטנג.