גל אלברמן בראיון בלעדי לבית"ר.נט
מאת אסף שקד
04.08.08,22:50
בשבת האחרונה הוא כבש את שער הבכורה שלו במדי מינשגלאדבך מול ולנסיה, אבל רק לפני קצת יותר מחודש הוא זכה בתואר "שחקן העונה של בית"ר.נט" * כחלק מהמסורת בה שחקן העונה מתראיין לאתר, שמר גם אלברמן על המסורת ונפגש בגרמניה לראיון בלעדי ומיוחד בו הוא מספר על הרגעים היפים בבית"ר, ההחלטה לעזוב את הקבוצה, האימונים והתרבות השונה בגרמניה, הקנדציה השנייה בחו"ל וכמובן הבטחה לארח כל אוהד בית"ר שיגיע לבקר בגרמניה * ראיון וידאו בלעדי ומיוחד לבית"ר.נט עם גל אלברמן כולל תמונות של השחקן במינשגלאדבך
רגע לפני שאלברמן עזב את ישראל והמריא לגרמניה, הוא זכה לקבל את תואר שחקן העונה של בית"ר.נט. מפאת הזמן הקצר, הראיון המסורתי שנערך עם השחקן שזוכה בתואר, נדחה ואלברמן עמד על כך שאגיע לבקר אותו בקבוצתו החדשה.
את גל אלברמן ביקרתי לפני כחודש, במהלך מחנה האימונים שקיימה בית"ר ירושלים בהולנד. 100 קילומטרים בלבד ממירלו בהולנד, שם קיימה בית"ר ירושלים את מחנה האימונים שלה, נמצאת העיר הגרמנית מינשגלאדבך, עיר תעשייתית ולא אטרקטיבית במובנים האירופאים.
אלברמן עם גביע "שחקן העונה" של בית"ר.נט רגע לפני העזיבה
לאחר נסיעה של כ-45 דקות, הגעתי ל"בורוסיה פארק" מתחם האימונים של בורוסיה מינשגלאדבך וכמובן היהלום שבכתר, המגרש החדש שמכיל למעלה מ-50 אלף מקומות. אלברמן היה באותה העת בצילומים לקטלוג שהוציא המועדון לחנות המזכרות שניצב במגרש עצמו. את הזמן בו המתנתי לשחקן, ניצלתי בסיבוב במתחם המפואר.
עם הגעתי לכניסה למגרש, נאמר לי שהביקור במקום מתאפשר רק ביום אחד בשבוע. לאחר שהצגתי את עצמי כחבר של השחקן הישראלי החדש, פקידת הקבלה של המועדון העלתה חיוך גדול על פנייה ואישרה את כניסתי למגרש.
כשנכנסתי למגרש הבנתי שלמרות ההתלהבות שלנו כאוהדים מאצטדיון טדי, אין מקום להשוואות, הגעתי לאחד האצטדיונים החדישים והמפוארים שיש באירופה. ולא - זהו לא מגרש שאירח משחק כלשהו במונדיאל האחרון. כ-50 אלף מקומות ישיבה, יציע VIP המכיל כ-2,500 מקומות וחדר אירוח מרשים גרמו לי להרים גבה ולרצות להישאר באצטדיון כמה שיותר. טלפון מגל אלברמן קטע את ההתלהבות, "אני ליד חדר ההלבשה, זה בקומה הכי תחתונה של האצטדיון, תגיע אני מחכה לך".
איצטדיון בורוסיה-פארק
כשירדתי אל עבר חדרי ההלבשה הבנתי לאיזה מועדון הגיע אלברמן. חדר תקשורת ענק עם עמדות מחשוב, 15 חדרי הלבשה, שלושה מהם לקבוצה הבוגרת והיתר לקבוצות ממחלקת הנוער כשהשיא - חדר הלבשה ענק עם בריכה, ג'קוזי וכמובן חדר טיפולים ענק.
"זה כלום מה שאתה רואה", אמר לי אלברמן, "ההבעה שלך מזכירה את ההבעה שלי כשהגעתי לכאן. אני אקח אותך לסיבוב שתבין לאן הגעתי", אמר לי הקשר.
תוך דקה היינו במסעדה של הקבוצה. יותר נכון המסעדה של האוהדים. ממש בקומת הכניסה של האצטדיון, ניצבת המסעדה שבה נפגשים האוהדים אחרי ולפני משחקים וסתם ככה במהלך היום. באמצע המסעדה ניצב עמוד עם קטעי עיתונות המאזכרים את המועדון הגרמני. "כשהגעתי לכאן ראיתי כשכתוב בעברית על העמוד, אתה חייב לראות את זה". האמת, די הייתי בשוק כשראיתי את האזכור בעברית ולרגע הרגשתי בבית.
המסעדה באיצטדיון עם הכיתוב בעברית
מהמסעדה היפה והגדולה, המשכנו לחנות המזכרות. תשכחו ממה שאתם מכירים בקניון מלחה, לקבוצה הגרמנית שעלתה מהליגה השנייה יש חנות מפוארת וענקית שמציעה כל דבר שרק חלמתם עליו, החל מתחתונים וקונדומים ועד למוצרי בית ספר. כשאלברמן נכנס לחנות הוא זוכה לכבוד עצום, רק ארבעה ימים במועדון, אבל האוהדים כבר מזהים אותו.
יום עמוס בחרתי לעצמי כשקבעתי לבקר את אלברמן. השחקן התייצב במתחם כבר בשעה 9 בבוקר ונפגש איתי אחרי אימון בוקר שכלל לא פחות מ-40 דקות ריצה. "תגיד למיכאל זנדברג שאני אוהב אותו ותספר לו שאני כאן אחרון בכל הריצות", אומר לי אלברמן ומכין אותי לקראת האימון השני שקיימה באותו היום הקבוצה, "בבית"ר הייתי בראש החבורה כשיצאנו לריצות, כאן אני אחרון", הוא אומר.
גל אלברמן עם המדים החדשים על רקע התמונה הקבוצתית בכניסה לחדר ההלבשה
כשהגעתי לאימון עצמו הבנתי מדוע בחר אלברמן לוותר על האלופה הישראלית תמורת קבוצה שרק עלתה מהליגה השנייה. 12 משטחי אימונים ענקיים (כל משטח שווה את כל בית וגן), כולל 3 משטחי אימון עם חימום קרקעי, הרבה ירוק ועמדות צפייה נוחות לאוהדים. השקט הפסטורלי במקום נותן לך הרגשה שאתה נמצא במקום הכי שקט בעולם. 400 אוהדים הגיעו לצפות באימון השני שנערך באותו היום, מרביתם הורים עם ילדים שבאו לביקור, רכשו מספר מוצרי הקבוצה והמתינו לחתימות של השחקנים בסיום האימון. "זה בילוי בשבילנו להגיע לכאן לאימון", מספר לי אחד האוהדים שהגיע עם בנו, "אנחנו מגיעים לכאן פעם בשבוע, לפעמים אני קונה להם צעיף או דגל ובסוף האימונים השחקנים חותמים לנו אם הם לא עייפים".
מתחם האימונים של בורוסיה מינשגלאדבך
כשאני מספר לו על אימון הפתיחה שהתקיים שבוע קודם לכן בכפ"ס, הוא מסתכל עליו כאילו נפלתי מהירח, "אצלנו הגיעו לאימון פתיחה 10,000 אוהדים, האימון היה כמו קונצרט, אף אחד לא צעק, לא היו פצצות כמו שאתה מספר לי ומחאנו כפיים אחרי כל מהלך יפה. נשמע מסקרן מה שאתה מספר לי על הקבוצה שלך".
כששומעים האוהדים שאני אזרח ישראלי הם ישר ניגשים אליי ושואלים אותי על אלברמן, "שמענו שהוא השחקן הכי טוב בישראל, איך הוא", שואל אותי אחד האוהדים הצעירים שהיו במקום, אני מספר לו שהוא סיים כשחקן הכי טוב על פי בחירת 2 העיתונים הגדולים ושהוא זכה בדאבל, "שתדע לך שהוא שחקן הרכש הכי יקר שלנו העונה, כולם מדברים על זה שהוא ינהיג את הקבוצה. חבל שאתה לא יכול לראות כמה כתבות עשו עליו בעיתונים", אומר לי אוהד אחר.
התרבות הגרמנית שונה לחלוטין מהתרבות הישראלית בכל מה שקשור לכדורגל. את האימון הם לוקחים כבילוי משפחתי, את המשחקים הם מסמנים כדבר הכי חשוב עבורם באותו השבוע והשחקנים אצלם זוכים לכבוד עצום, כבוד שמונע מהם אפילו לגשת ולדבר עם השחקנים בניגוד למה שהולך בישראל.
אלברמן עם קריצה לישראל
האימון עצמו היה שונה לחלוטין ממה שאני רגיל לראות בישראל. 40 דקות שלמות של ריצה עברו השחקנים, בפעם השנייה באותו היום, "זה לא יאמן, הם כל הזמן רצים כאן, בקושי נגעתי בכדור בשבוע שאני כאן", אומר לי אלברמן. אחרי אימון הריצה מגיע קצת הנגיעות בכדור. שקט מופתי באימון, בישראל ויכוח על כדור חופשי או שער שנפסל מוביל להתערבות של מספר שחקנים, כאן זה אחרת - שקט מופתי, מה שהמאמן קובע זה מה שיהיה ולא משנה אם הוא צודק או לא.
בתום האימון חוזרים השחקנים לחדרי ההלבשה שנמצאים בתוך האצטדיון, מרחק של 100 מטרים ממגרש האימונים. האוהדים ממתינים להם מחוץ למגרש. שני שחקנים בלבד זוכים לביקוש גדול אצל האוהדים. הראשון זהו שחקן נבחרת גרמניה בן ה-21 מרקו מארין והשני איך לא, גל אלברמן שלאט לאט הופך ליקיר האוהדים. קולאוטי אגב, לא זוכה כלל להתייחסות מהאוהדים.
חותם לאוהדים בסיום האימון
"האוהדים כאן מאוד שונים", מספר לי אלברמן לאחר שהקדיש יותר מרבע שעה לחתימות על מוצרי הקבוצה שהגישו לו האוהדים, "הם מתביישים לפנות אליי בבקשה לחתימה או תמונה. זה שונה לחלוטין ממה שיש בארץ. הקהל כאן שונה מאוד ממה שיש בישראל, החום של אוהדי בית"ר חסר לי מאוד, אבל התרבות כאן שונה לחלוטין וזה טוב להיפתח לדברים חדשים".
יום לפני שהגעתי ישב אלברמן לארוחת ערב עם המנהל הטכני של הקבוצה כריסטיאן צייגה. לצעירים שבינינו נספר שצייגה היה אחד המגנים הגדולים בעשור הקודם והיה משתייך באופן קבוע לסגל נבחרת גרמניה. עכשיו הוא המנהל המקצועי של הקבוצה ואחראי להגעתו של אלברמן, "צייגה היה זה שלמעשה המליץ להחתים אותי, אחרי שחתמתי על החוזה הוא הזמין אותי לארוחת ערב אצלו בבית ואז הבנתי איפה אני מתארח. אחד השחקנים הגדולים שהיו באירופה לפני 10 שנים מזמין אותי אליו בבית ואחראי על זה שאני כאן", אומר אלברמן, "זה דברים שכל שחקן חולם עליהם בתחילת הקריירה שלו ואני נמצא כאן עכשיו".
אחד האנשים שאחראים לכך שאלברמן נחת במינשגלאדבך הוא לא אחר מאשר איש העסקים הבלגי דוד קורן שנמצא בקשר טוב מאוד עם ראשי הקבוצה הגרמנית. "קורן עזר לי להגיע לכאן", מספר אלברמן, "לא יאמן איזה קשרים יש לו בקבוצה במיוחד עם צייגה. הרבה בזכותו אני משחק כאן ואני מודה לו על כך".
מסתבר שקורן מזמן יצא מתחומי בלגיה והצליח להגיע גם לקבוצות פאר גרמניות. אלברמן הוא הישראלי השני שנוחת בשנה האחרונה בגרמניה, אבל קורן שמנסה בכל הזדמנות לקדם את הכדורגלנים הישראלים, ינחית בעתיד שחקנים נוספים שינסו להשתלב באחת בליגות הבכירות בעולם.
חדר ה- VIP המפואר באיצטדיון. מכיל למעלה מ-2,000 מוזמנים
כשהוא עייף אחרי 10 שעות אותם העביר במתחם "בורוסיה פארק", הוא מתיישב על המיטה ומתעניין מה קורה במחנה הבית"רי. "אני כל כך עייף שאי אפשר להסביר את זה. בית"ר תמיד תישאר אצלי בלב וזה המועדון הכי גדול בישראל, אבל כאן זה משהו אחר. אני נמצא בבונדס ליגה במדינה שחייה ונושמת כדורגל. זה פשוט חלום ואני מקווה להישאר בו כמה שיותר".
עם רוברטו קולאוטי בתום האימון
העייפות לא גורמת לאלברמן לוותר על ההבטחה שנתן שבוע לפני. "קדימה, תוציא את המצלמה, אני חייב לאוהדים ראיון פרידה, זה הזמן לעשות את זה. אני חייב כל כך הרבה לאוהדי בית"ר, הראיון הזה יצמצם מעט את החוב שלי אליהם", אומר בהתלוצצות הקשר.
עכשיו, רגע אחרי השער שכבש מול ולנסיה, ושנייה לפני שבית"ר עולה למשחק הגורלי ביותר שלה בשנים האחרונות, זה הזמן להביא לכם את הראיון הבלעדי והמיוחד עם גל אלברמן וכמובן גם תמונות מהביקור. לגולשים שמעדיפים לקרוא את הראיון ולא לראות אותו, העלנו לכם בכתב את הראיון במלואו.
לצפייה בגלריית התמונות הבלעדית לבית"ר.נט של גל אלברמן ממינשגלאדבך, לחצו כאן
הראיון עם גל אלברמן / תמלול: חיים משרקי
"כן, זה משהו שגם אני לא רגיל אליו, סטנדרטים של אימון ושל מאמץ. ובסה"כ מדובר בליגה אחת מהפיזיות בעולם. ובהתאם לכך גם ההכנות. אבל מי שמכיר אותי יודע שעבודה קשה רק מדרבנת אותי וגורמת לי להפיק יותר מעצמי.אבל כמו שציינת מקודם רואים את העייפות למרות הכל הקפיצה מבחינה פיזית היא מאוד מאוד גדולה. אבל אני מאמין שעם הזמן הדברים יהיו לי הרבה יותר קלים".
"תשמע, זה מאוד מאוד קשה לעשות את ההשוואה ואני חושב שזה גם לא פייר. כי בסה"כ אנחנו נמצאים בסיטואציה שהכדורגל הוא שונה, המדינה היא שונה, החיים הם שונים, תרבות הספורט היא אחרת וכולם יודעים שגרמניה היא אחת ממעצמות הכדורגל לאורך כל ההיסטוריה והם תמיד היו בורג מרכזי בכל אליפות אירופה ובכל אליפות עולם. גם בכל המפעלים האירופאים בגביע אופ"א ובליגת האלופות. וגם אני נמצא במועדון שהוא בקנה מידה גרמני מאוד גדול, אמנם בקבוצה שעלתה השנה מהליגה השנייה אבל עדיין הקבוצה נחשבת לאחד מהמועדונים המפוארים בגרמניה. ושוב, אני מאוד מאוד שמח להיות כאן אבל, אני חושב שדיברתי על זה עם מספר אנשים, אני נמצא כאן בעיקר בזכות היכולת שלי בקבוצה האחרונה שבה שיחקתי וזו בית"ר ירושלים שהיא בעצם גרמה לי לקפיצת המדרגה הזאת וגרמה לי להתקדמות מאוד מאוד גדולה. ובעצם כל שנייה שאני כאן אני יודע מה גרם לי להגיע לכאן וחלק גדול מזה זו באמת קבוצת בית"ר ירושלים".
האיצטדיון בצילום מחוצה לו
ספר לי איפה בעצם התחיל כל המעבר הזה לגרמניה, כמה חודשים לפני תום העונה, עם מי, איך זה התפתח?
"האמת שהקבוצה הזאת עקבה אחריי תקופה דיי ארוכה. אבל כמו שציינתי מקודם, עד שלא סיימתי את העונה מבחינתי היה נראה לי לא רציני לא פייר ולא הוגן לחשוב על העתיד שלי לפני שאני מסמן לעצמי וי על כל המטרות שהצבתי לעצמי וגם אנחנו בתור קבוצה אני מדבר. וברגע שהסתיימה העונה מבחינתנו והגשמנו את כל המטרות שלנו התפניתי להתעסק בעתיד שלי באופן אישי. וגם אמרתי קודם, הרגשתי מוכן ובשל לעשות את הקפיצה הזאת קדימה, אני בטוח שלא טעיתי ואני הגעתי למקום מאוד רציני ומאוד חם, אם אני יפתיע הרבה אנשים, מאוד חם וקיבלו אותי פה בזרועות פתוחות ומאוד רוצים שאני יהפוך לחלק מרכזי בקבוצה הזאת ומה שנשאר לי בעצם זה לעשות את העבודה שלי. אם אני מציב לעצמי משהו זה שאצליח כמו בעונה האחרונה בבית"ר ירושלים שזה משהו שאי אפשר פשוט לבקש יותר".
ספר לנו קצת על גרמניה, איזה שחקנים פגשת פה, איך המאמן מתייחס אליך?
"פה כולם מתייחסים אליי בצורה טובה מאוד וכולם קיבלו אותי בזרועות פתוחות ועוזרים לי בכל מה שאני צריך. לגבי הקבוצה מדובר באחד המועדונים, כמו שאמרתי מקודם, המפוארים בגרמניה. שכוללים גם שני שחקנים בנבחרת גרמניה ועוד אחד ששיחק בטורניר האחרון, אוליבר נויביל שהוא הקפטן של הקבוצה, וגם מאחד השחקנים הכי מבטיחים בגרמניה בנבחרת עד גיל 21 משחק פה - מרקו מרין. מדובר בכישרון יוצא דופן שגם פספס ברגע האחרון את המקום בסגל לטורניר האחרון. מעבר לזה יש שחקנים מנבחרת מאלי ומחוף השנהב, יש צרפתים, סורים. הקבוצה הזאת היא ממש כמו קיבוץ גלויות, שחקנים מנבחרת קנדה. יש את רוברטו כמובן. ובאמת קבוצה עם המון המון שחקנים טובים מכל רחבי העולם. ואני מאוד מקווה שתהיה לנו עונה מוצלחת".
עם קולאוטי שהמליץ לו להגיע בריצה לגרמניה
כמה רוברטו באמת הכריע על המעבר שלך לפה?
"הוא לא הכריע אבל מהשיחות שלי איתו הוא גרם לי להבין... הוא לא נתן לי לחשוב פעמיים, הוא אמר לי שה מקום יוצא מין הכלל ואפילו בגדר חלום עבור כל שחקן ואני שמח שאני משתף איתו פעולה כאן.
אם שחקנים אחרים היו שואלים אותך האם להגיע לליגה הגרמנית, מה היית אומר להם?
"אותו דבר כמו שרוברטו אמר לי: בריצה".
"האמת היא שביום שבו חתמתי על החוזה כבר רציתי לעלות למגרש ולהתאמן כי זה משהו שמעורר בך חשק מאוד גדול. להתאמן ולעבוד ולהכיר את האנשים. אחרי זה יצאתי לחופשה ובאמת וגם במהלך החופשה חשבתי באמת עד כמה אני רוצה להכיר את התנאים החדשים, את האנשים החדשים ואת הקבוצה החדשה ואת כל מה שמסביב. וכולם רואים שזה משהו וכולם יודעים ואני מקווה גם שיצא לכמה שיותר אנשים לראות את זה שזה באמת משהו מאוד מאוד שונה ממה שקורה אצלנו במדינה".
חותם לאחד האוהדים בכניסה לאיצטדיון
"כן. יש פה המון, בתי אוהדים זה נקרא, כמו פעילות מורחבת סביב הקבוצה של המון המון ארגונים. בסה"כ יש פה עשרות אלפי אוהדים שמגיעים פה מידי משחק. האצטדיון מכיל 54 אלף איש והוא כמעט מלא בכל משחק. אני הבנתי שמגיעים אוהדים מכל רחבי גרמניה והאוהדים פה באמת מבחינת קנה מידה הם משהו שאם הם נספרים בכמויות אין משהו שדומה לזה בישראל. אני יודע שהם מאוד מאוד פעילים הם עושים המון פעילויות מאורגנות".
"זו מנטליות שונה. אני חושב שזה משהו שהם לא מכירים פה והם לא רגילים אליו. לי פה שיש שמונת אלפים אוהדים באימון הפתיחה שלא פורצים למגרש לי זה משהו חדש פה. זה משהו שאני לא מכיר. אז מי שהרגיש כאן מוזר זה אני ולא הם".
"אני בגיל כזה שזה כבר היום פחות מלחיץ אותי. כמו שציינתי מקודם, אחרי שאתה עובר משחקים גדולים ואירועים גדולים כמו גמר גביע המדינה ומשחקי עונה עם עשרים אלף צופים בטדי ומשחקי מוקדמות ליגת האלופות ומשחקים של הנבחרת. זה משחקים שמבגרים אותך וגורמים לך להרגיש בשל ומוכן והיום זה כבר לא משהו שמשפיע עלי כמות האוהדים או לחץ או כל דבר דומה זה משהו שבגיל 20 לא ידעתי איך לאכול אותו והיום זה כבר נראה לי חלק בלתי נפרד מכדורגל".
יציע הכבוד ב"בורוסיה פארק"
הרבה שחקנים שעוזבים את ישראל נשברים מהר. מהבדידות, מהלחץ, מחוסר התמודדות של לבד. אתה כבר היית שם, ועכשיו אתה חוזר לזה עוד פעם. חוץ מקולאוטי אין לך פה בעצם אף אחד. איך אתה מתמודד עם זה?
"שמע, אתה רחוק מהמשפחה, רחוק מהחברים, רחוק מסגנון החיים, ממזג האוויר, מכל מה שתרצה. הכול שונה. והאוכל, הכל. אבל זה המקצוע שלנו וצריכים לעשות את ההקרבה הזאת לפעמים. ובשבילי באמת אין שום בעיה עם זה ואני שמח להיות פה. וגם ברגעים הכי קשים אני בטוח שאסתדר".
"אני עברתי שנתיים וחצי בבית"ר ירושלים שהכינו אותי כמו שדיברתי על זה כבר מקודם. ואני מגיע במעמד אחר, אחרי התמודדות עם לחצים ועם דברים שחווים בקנה מידה ישראלי אך ורק בבית"ר ירושלים. כל התארים האלה וכל הלחץ שהיה סביב הקבוצה וכל מה שקורה בעצם סביב הקבוצה. לשחק מול כמות כזאת גדולה של אוהדים זה משהו שגורם לך לפתח יותר אחריות, להיות יותר בוגר, ואני כבר מרגיש הרבה יותר בוגר ואחראי וכל מה שתרצה שצריך במגרש. ואני מרגיש שאני בשל ומוכן".
"מוטיבציה ענקית לבוא ולהצליח בליגה כזאת זו שאיפה וחלום של כל שחקן ולא משנה מאיפה הוא מגיע ומאיזו מדינה. אני מאוד שמח שהגעתי למעמד הזה ושמגיעה לי ההזדמנות להוכיח את עצמי ברמות האלה.
אני מאוד מקווה שאני יקבל את ההזדמנויות שלי ושאני ייקח אותן. כי באמת יש לי שאיפות מאוד מאוד גדולות לגבי הקריירה שלי ואני באמת רוצה להגיע הכי רחוק שרק אפשר. וגם אם לא, אז לפחות לנסות. ולא לפחד ולהיות אמיץ בקטע הזה כי רק מי שמעז בסופו של דבר מצליח".
דיברת מקודם על זה שאצתם רוצים להישאר בליגה. לפי המסורת של המועדון ולפי המתקנים שלו הקבוצה יכולה לעשות הרבה יותר מלהישאר בליגה. את הלא מאמין בזה?
"אני מאמין בזה. כמובן שאני מאמין בזה אבל אני חושב שהבסיס הוא הישארות בליגה ולא צריך לקפוץ מעל הפופיק וצאת בהצהרות. בסה"כ מדובר בקבוצה שרק עלתה השנה ובליגות חזקות באירופה לקבוצה שעולה ליגה המטרה הראשונית היא להישאר ולשרוד. לאחר מכן ניתן להמשיך את הבסיס ולהתקדם קדימה, אבל שוב, כרגע יהיה קשה לחזות כיצד תתפתח העונה ואני מאוד מקווה שתהיה לנו עונה מוצלחת".
יש לך דימוי של שחקן צנוע בעל פרופיל נמוך. בכל זאת בבית"ר ירושלים היית כוכב. סטאר. בכל מקום היו עוצרים אותך. פה לפחות כרבע זה לא יהיה ככה. זה מפריע לך אתה מרגיש את השינוי הזה?
"לא. ממש לא. אני בסה"כ בונה את עצמי כאן מאפס אני מגיע ממקום שבו ל בדיוק מודעים ליכולת שלי ולא בדיוק יודעים מה אני שווה ואיזה סוג של שחקן הגיע. אני מתחיל את הכול מחדש, את כל שלב שחובת ההוכחה עליי. וזה המקצוע. במקצוע הזה ככה זה עובד. אתה מגיע למקומות חדשים, אתה צריך להוכיח את עצמך, לתת לאנשים לראות איזה סוג של שחקן ואיזה סוג של בנאדם אתה. וזה בעצם מה שאני עושה מעכשיו".
איפה נראה אותך בעוד שנתיים?
"אני מקווה מאוד שבאותו מועדון כי זה מועדון יוצא מין הכלל טוב ואני מקווה גם שבתור שחקן בכיר בקבוצה הזאת כי זו המטרה שלי".
"לא. כרגע אני נמצא במועדון מכובד, במועדון יוצא מין הכלל. וכרע לא יראה לי רציני לדבר על העתיד לפני שבכלל שיחקתי פה משחק אחד".
גביע אופ"א בה זכתה הקבוצה פעמיים. בקרוב בירושלים?
בוא נחזור לבית"ר ירושלים ונעזוב את גרמניה בצד. בית"ר ירושלים זוכה בגביע המדינה ואתה פורץ בדמעות. בוא תספר לנו מה עבר לך בראש באותם רגעים?
"האמת שבשנייה שלקחנו את גביע המדינה, בשנייה שזה קרה, החלטתי שאני רוצה לעזוב. אמנם לא ניהלתי שום מו"מ אבל ידעתי שאם אני ירצה אז הדברים יהיו תלויים בי כי ידעתי שישנן כמה קבוצות שבאמת מחכות לאוקיי שלי בשביל לפתוח במו"מ. ואני אמרתי את זה כל הזמן שאני לא מעוניים לדבר עם שום קבוצה לפני שאנחנו מבטיחים את כל המשימות שלנו השנה. וברגע שאחרי שזכינו בגביע המדינה באותה שנייה אני הרגשתי שעשיתי את מה שרציתי לעשות בבית"ר ירושלים. שהגשמתי את כל החלומות שלי איתה ושזה הזמן שלי להמשיך ולהתקדם".
"אני מבטיח. באמת אני מבטיח. כל אוהד שיגיע לכאן יזכה ממני ליחס אישי וחם. כי באמת כל האוהדים של הקבוצה חקוקים אצלי עמוק בלב. אי חושב שהתחברתי יותר מידי יש דברים שלפעמים קורים לי בחיים ובמקצוע בכלל שאי אפשר להסביר אותם. את החיבור שהיה לי עם הקהל זה לא משהו שקרה בין יום, אולי זה קרה קצת יותר מהר ממה ששחקנים אחרים רגילים ושוב זה באמת סיפור אהבה מדהים לפחות מבחינתי. לא משנה מה שאעבור במהלך הקריירה שלי ובעתיד. יש לי המון רגעים מבית"ר ירושלים שגרמו לי אושר עילאי ואני מבטיח שאני לא אשכח אותם לעולם".
"הזכייה במר גביע המדינה, שתי האליפויות, החגיגות עם האוהדים. הפרגון היומיומי שלא משנה לאן אני הלכתי תמיד חיבקו אותי תמיד גרמו לי להרגיש אהוב בכל מקום ונמקום. וזה משהו שאני בספק אם יקרה לי בהמשך הקריירה ושוב לא משנה איפה אני יהיה".
"ללא ספק הזכייה בגביע".
"מה שקרה, אני חושב שגם דיברתי על זה בעבר, מה שקרה באותו יום בגמר, היה סערת רגשות כזאת גדולה. גם בגללי וגם הבכי הזה שדיברנו עליו קודם הוא נבע מהרבה מאוד סיבות. זה היה מתח עצום, לחץ עצום, יציאה מסיטואציה שהייתה נראית בכלל בלתי אפשרית מבחינתנו. היה שלב מסוים בפנדלים, לפני הבעיטה של דגו אם אני לא טועה, שכבר לא יכולנו לעמדו על הרגליים כי כבר ראינו את הגביע בורח לנו ופתאום בפחות מדקה הכול מתהפך ופתאום מהמת הכי גדול ומתחושת השפיפות הזאת שהייתה אצלנו בידיים לזכייה בגביע שהייתה אחרי 19 שנה. היה משהו שעליי לפחות היה גדול בכמה מספרים".
"האמת שמבחינתי ללא ספק זו הייתה עונה חלומית. נהניתי מכל שנייה, היא גרמה לי לביטחון עצמי מאוד גדול לגבי המשך הקריירה שלי. ובגלל זה את כל הרגעים האלה אני חוויתי עם בית"ר ירושלים. והם גרמו לי באמת, שוב, להיות מוכן לקפיצת מדרגה הזאת שהיא באמת קפיצה מאוד גדולה מהליגה הישראלית לאחת מהליגות הטובות באירופה".
"צריך לזכור שכדורגל זה לא מקצוע אינדבדואלי ולא שיחקתי לבד. אבל פשוט מהרגע הראשון הרגשתי שאני והחברים שלי פשוט יכולים לעשות את זה וללא ספק היינו בעונה שעברה הקבוצה הטובה בליגה. ומה שנשאר לנו זה רק לעשות את העבודה שלנו. אני שמח שהצלחנו לעשות את זה גם בליגה בצורה משכנעת וגם בגביע למרות שהיו לנו לא מעט קשיים הצלחנו בסופו של דבר לעשות את זה וזה רק מראה שבסופו של דבר הייתה לנו קבוצה מעולה".
למשבצת שלך נכנס שחקן בשם משה אוחיון, מה תוכל להגיד לו, אם תוכל לעשות את ההשוואה בניכם, כל הזמן משווים אותו אליך ואף פעם לא שמענו מה אתה חושב עליו?
"אני חושב קודם כל שזה לא פייר. אני חושב שלא צריך להשוות אותו לא אליי ולא לאף שחקן אחר. צריך לתת לו את ההזדמנות שלו. גם לי בבית"ר בהתחלה היו הרבה מאוד קשיים מי שזוכר. אני חושב שהוא שחקן באמת יוצא מין הכלל טוב, הוא בנאדם מדהים אני מכיר אותו יש לי היכרות אישית טובה איתו מהנבחרת הצעירה. הוא שחקן יוצר מין הכלל. אני יודע שגם הוא דיבר על זה ואמר שאנחנו שחקנים שונים. ואני ממש מבקש באמת להיות סבלניים אליו כי הוא שחקן מוכשר מאוד עם יכולות באמת טובות מאוד. ולא צריך לעשות לו את המוות ולהשוות אותו לשחקן כזה או אחר אלא באמת לתת לו את הזמן להראות מה שהוא יודע ולהוכיח מה שהוא שווה".
"כן, אני בטוח שכן. למרות שאני גם בטוח שמדובר בקבוצה טובה. אני לא כ"כ מכיר אותה אבל אני מניח שלא יהיה קל אבל אני בטוח שאם הקבוצה תעשה את העבודה שלה היא תעלה".
"אני מאוד מאמין בקבוצה הזאת גם כשהייתי חלק ממנה וגם כאחד שרואה את הדברים מבחוץ. אני חושב שהיא עדיין הקבוצה הטובה בישראל ושאין סיבה שלא ישחזרו את ההישגים של השנתיים האחרונות".
"קשה לדעת לאן הכדורגל בחיים יוביל אותך. אני יכול להגיד שלסיים את הקריירה בבית"ר ירושלים יהיה מבחינתי דבר יוצא מין הכלל".
" לא, ממש לא. זה משהו שאני לא חושב עליו עדיין. זה לא משהו שאני יכול לחשוב עליו או לדבר עליו כרגע".
"אני כבר מתגעגע אליכם ואני חושב שגרמתם לי את הרגשה הכי טובה ששחקן יכול להרגיש. אני לא יכול לדמיין הרגשה טובה מזאת שאם נתתם לי ואני מאוד מקווה שהצלחתי להחזיר לכם על המגרש. ואני מאוד מקווה שיהיה לכם עם השחקנים הנוכחיים בבית"ר ועם השחקנים החדשים שהגיעו חוויות כמו שלי היו איתכם. ואני מקווה שיהיו לכם הרבה הצלחות".
"אני לא יודע מתי יצא לי אבל בהזדמנות ראשונה שתצא לי אני יגיע".
שלח לחבר לסלולרי