בעד טברקטו קאלה - דותן בן טור
קאלה הוא שוער מצוין. הוא בנוי בצורה מושלמת לשוער, גבוה, חזק, אתלטי. יש לו אינסטינקטים מצוינים והוא חי את המשחק. אולי יותר מדי. אבל עדיין, הוא שוער שמשחק בלהט, מטריף את השחקנים והקהל. כשזה לטובה, זה הכי לטובה.

ויש כמובן את הצד השני. קוראים לזה בהרבה שמות: לא יציב, משוגע, חסר בורג, נאחס, קללה. תקראו לזה איך שתקראו, זה דבר אחד, ודבר אחד בלבד - משבר ביטחון הנובע מטראומה. כל אדם שטועה פעם אחר פעם את אותה טעות, באותו מצב בדיוק ותחת אותם תנאים, הוא אדם שסובל מחוסר ביטחון, בגלל אירוע בעברו שקרה והוא הרגיש אשם בגללו.
קאלה פישל בהיידוק ספליט, פישל בבית"ר כבר פעמיים, ועכשיו זה רודף אותו.

החדשות הטובות הן שאין לי ספק שקאלה יכול לצאת מזה. אבל בשביל זה הוא יצטרך את התמיכה של כולנו (כן, שוב, אחרי קופנהאגן, אין מה לעשות, צריך לתמוך ולעודד אותו), וכמובן את המילה הטובה של השחקנים ושל ההנהלה. כי כולנו יודעים שקאלה יכול להיות שוער ענק שביום נתון עושה את ההבדל בין ניצחון והפסד, מול כל קבוצה. זה מה שהיה בגביע בעונה שעברה, מול נתניה וגם מול הפועל ת"א, וזה מה שהביא לו את ההצעה של לאציו, להזכירכם, הצעה שלא יצאה לפועל בגלל שראשי בית"ר התעקשו עליו ועל קיום החוזה שלו.

קאלה הוא שוער ברמתו של אובארוב, רק בלי היציבות, וזה דבר שנדיר למצוא ויותר קל להקנות לו את הביטחון ולסלוח לו על טעויות, ולהרוויח שוער גדול שמביא הישגים, מאשר להביא שוער בינוני ויציב ואיתו לנסות לגרד הישגים.

אם ירצה השם ונעבור את ויסלה, אני מבטיח לכם שקאלה יתגבר סופית על הטראומה שלו. כי הטראומה שלו היא שבגלל טעויות שלו הקבוצה שלו תמיד נכשלת באירופה, והצלחה פעם אחת, למרות טעות שלו, תנקה את הטראומה הזאת לתמיד.

בינתיים בית"ר משחקת כבר שלוש שנים בזירה האירופית, ולא רע בכלל. מול דינאמו בוקרשט לפני שנתיים שיחקנו מצוין והפסדנו על חודו של שער. מול קופנהאגן שיחקנו מצוין והפסדנו שוב על חודו של שער. והנה, בית"ר מול אלופת פולין בטדי, וסוף סוף ניצחון. אז התקדמות באירופה היא איטית, ובית"ר לא יכולה ישר להגיע לשלב הבתים תוך עונה אחת מאליפות ראשונה, אבל שימו לב, כבר שלוש שנים שבית"ר משחקת כשווה בין שוות, ואפילו יותר טוב מהיריבות שלה, שהן קבוצות לא רעות בכלל ברמה אירופית.

השנה, מה שאנחנו צריכים, לאור התוצאה במשחק הראשון, זה את הגרוש לשקל. את העוד משהו הקטן הזה, עם קצת מזל, שיעשה צדק וישלח את בית"ר לשלב הבא ויוריד ממנה את הקוף מהגב, את הקללה, את המזל הרע באירופה. הניצחון בטדי היה צעד ראשון חשוב לכך, ועכשיו יוצאים למשחק חוץ קשה בויסלה.

במשחק הזה, לקאלה יש תפקיד מפתח סופר חשוב. אין לנו שוער אחר, ואין טעם לדבר על מחליף, או על מה היה קורה אם היינו מחתימים את זה או ההוא בקיץ. יש לנו את קאלה והוא שוער מעולה. אם הוא יעלה עם ביטחון וייתן משחק ענק, זה תלוי בו. אין ספק שהוא חייב לנו. אבל גם לנו יש חוב אליו. חוב לא כתוב שיש לנו כלפי כל מי שלובש את מדי המנורה, כל מי שמשחק בשביל בית"ר ובאמת באמת רוצה לנצח. כל מי שאוהב את הקהל ואוהב את הקבוצה ומשחק עם כל הלב. וכזה הוא גם קאלה, ואנחנו חייבים לו את העידוד, התמיכה, האהבה, לתת לו ביטחון.

תשאירו את הניתוחים וההצעות לאחרי מפגש הגומלין. גם אם אנחנו מאוכזבים, אנחנו חייבים לעלות ולעודד אותו, לשלוח אותו לגומלין עם הרגשה טובה שעומדים מאחוריו, לא משנה מה. אין לכם מושג כמה זה חשוב, בעיקר לאדם כמו קאלה, שעכשיו מסתובב עם צריבה נוראית של אגו פגוע ורצון אדיר לפצות ולתקן. ואם אתם לא מרגישים שאתם חייבים את זה לו, לפחות אתם חייבים את זה לעצמכם. לדעת שעשינו את הכל כדי לשלוח מכאן את הקבוצה במצב הכי טוב לקראת משחק חשוב בטירוף. אז יאללה חברים, בואו נשקיע השבוע. בואו נעודד חזק את קאלה, שוער נהדר שאין לו ביטחון כרגע. זה ישתלם, אני בטוח. ואף מילה על גמר הגביע מול הפועל ת"א בעונה שעברה. בהצלחה לבית"ר ושתהיה אחלה עונה לכולנו!

נגד טברקט קאלה - בן זריהן
על המון דברים אני מסכים עם דותן. קאלה אתלטי, קאלה חי את המשחק, קאלה נותן את הנשמה, אך האם המחיר שהקבוצה משלמת שנה אחרי שנה על אותה מוטיבציית יתר,או אפילו שיגעון לא יקר מדי? אני חושב שכן.

לצד יכולות אתלטיות מדהימות ואינסטינקטים חתוליים עומדים ליקויים בסיסיים ששוער ברמה אירופאית גבוה לא יכול להרשות לעצמו. היציאות המוזרות, ההרחקות המבהילות וחוסר הביטחון שקאלה משרה על ההגנה הם רק חלק קטן מאותם ליקויים שמביאים את בית"ר שנה שנייה ברציפות למצוקה במשחקים האירופאים. זה מחיר גבוה שמשלמת בית"ר -מחיר שכר הלימוד של קאלה לעתיד. אמנם כנראה שהילד שכבר בן 35 לא לומד וחוזר על אותה הטעות שנה שנייה ברציפות וזה מביא אותי לשאול את השאלה הכל כך פשוטה,בשביל מה?

בעבור מה משלמת בית"ר את המחיר? האם לגיטימי לספוג שערים שטותיים שנה שנייה ברציפות במעמד מכריע ובכל זאת להחזיק שוער בן מבוגר שתופס משבצת של שחקן זר כשבשוק ישנם שוערים ישראלים ברמתו ואף ברמה גבוה יותר?
אז נכון השוערים הישראלים לא ייתנו את ההצגה לקהל ולא יעשו תנועות טאקוואנדו באמצע משחק האליפות מול מכבי נתניה, סביר להניח שהם גם לא יעצרו את הפנדלים שקאלה עצר, אבל לאותם שוערים תהיה את האחריות,היסודות והיכולת להעביר משחק אירופאי בלי שום "תקלה".

טברטקו קאלה,שוער זר בן 35 שעושה שנה שנייה ברציפות טעות קריטית בשלב קריטי הוא לא השוער שבית"ר צריכה, הוא לא היורש של איציק קורנפיין הגדול. אני בטוח שהקהל מייחל לשוער שיעמוד שנים ארוכות בין הקורות בטדי וינסה להיכנס לנעליו הגדולות של אחד הגדולים בהיסטוריה הבית"רית -איציק קורנפיין,אני יכול להבטיח שטברטקו קאלה לא היורש.

בדבר אחד אני בהחלט מסכים עם דותן לחלוטין. אמנם בית"ר חייבת לרכוש שוער טוב ,שוער יציב אבל זה לא יקרה השנה. עלינו כקהל להמשיך לעודד ולתמוך בכל השחקנים כולל השוער טברטקו קאלה, על מנת שיגיעו עם מירב המוטיבציה(כאילו שברצלונה כיריבה בשלב הבא לא מספיק) למשחק בפולין ושאהבת ותמיכת הקהל תהיה תמיד בתודעתם.

לסיכום,טברטקו קאלה הוא לא הנפילה האיומה של בית"ר כפי שלעיתים נוהגת התקשורת להציגו ובכל זאת תודות המועדון שמורות לו על הגביע שהביא במו ידיו, אולם טברטקו קאלה הוא לא שוער העתיד של בית"ר ירושלים וגם כפתרון זמני הוא גורם ליותר מדי בעיות. כפי שציינתי בתחילת דבריי לדעתי המחיר שבית"ר משלמת גדול מדי, תנו את הצ'אנס לשוער אחר, צעיר יותר, אחראי יותר, משוגע פחות.