יצחקי: "בית"ר היא האהבה הגדולה ביותר שלי.מאושר שחזרתי"
מאת אסף שקד
20.07.08,17:55
ברק יצחקי חזר לבית וערך היום את האימון הראשון שלו במדי בית"ר לאחר תקופה של 7 חודשים בבלגיה * רגע אחרי שחתם על חוזה לארבע עונות ולפני המשחק מול קראקוב, התפנה השחקן לראיון מיוחד וארוך בבית"ר.נט בו הוא מספר על הרגעים בבלגיה, הסיבה שבגללה החליט לחזור לבית"ר, החלום האירופאי שלא הסתיים, האהבה הגדולה לאוהדים, הסיכויים מול קראקוב והכושר שבו הוא יגיע למשחק וכמובן ההשוואה לאלי אוחנה * ראיון מיוחד לבית"ר.נט עם 9 לב צהוב-ברק יצחקי
אחרי 7 חודשים בדיוק, ברק יצחקי חוזר לבית"ר ירושלים לאחר פרק קצר בקבוצה הבלגית גנק. רגע לפני שהוא חוזר לאימונים עם הקבוצה החדשה-ישנה לקראת המשחק מול קרקוב, התפנה השחקן לראיון מיוחד לבית"ר.נט בו הוא מספר על הרגעים בבלגיה, ההחלטה לחזור לבית"ר ירושלים, הגעגועים לישראל והשאיפה שלא נמוגה לצאת בעתיד שוב לחו"ל, אבל הפעם לאחת הליגות הבכירות.
התקופה בבלגיה
תקופה יפה העביר ברק יצחקי בגנק הבלגית. השתלבות בקטע המקצועי בנוסף לקטע החברתי, המון אהבה ברחוב וציפיות גדולות ממספר 99 שנחת בחודש ינואר בעיר הצפונית בבלגיה. בביקור שלי בגנק בו הסתובבתי עם יצחקי במרכז העיר, הוא נאלץ להסתובב עם כובע ומשקפי שמש על מנת שהאנשים בעיר הקטנה יתנו לו את השקט הנפשי ולא ינסו לשכנע אותו להישאר בבלגיה. אפילו בצוות המקצועי של הקבוצה החליטו להעמיד לרשותו של יצחקי 15 כרטיסי טיסה עד לדצמבר על מנת שיוכל לבקר את משפחתו, אבל בסופו של דבר החליט השחקן לחזור לישראל. את התקופה בבלגיה הוא לא מסכם בכישלון ומודה לאנשים שעזרו לו מאוד.
מהי הסיבה האמיתית שבגללה חזרת בסופו של דבר לבית"ר?
"שמעתי את כל הטענות שחזרתי לבית"ר בגלל הגעגועים לאוכל של אמא וזאת בכלל לא הייתה הסיבה. אני שחקן כדורגל מקצועני וכשיצאתי לחו"ל לקחתי בחשבון את השיקול של להיות לבד. כרגע הכל טרי ואני לא רוצה להיכנס לשיקולים שבגללם החלטתי לחזור לבית"ר ירושלים ואני בטוח שיגיע היום שבו אני אפרוס את כל ההחלטות שבגללם החלטתי לוותר על גנק ולחזור לבית"ר. בגדול הבנתי שדרך בית"ר אני גם יכול להגיע לקבוצות באירופה כמו שהייתי יכול להגיע מגנק וזה היה אחד השיקולים בחזרה שלי".
מתי ידעת שזהו, מבחינתך אתה חוזר לשחק בבית"ר ועוזב את בלגיה?
"אין נקודה מסוימת שבה החלטתי לחזור לבית"ר. כשהייתי שחקן גנק תמיד חשבתי על בית"ר, אבל לא ברמה של לחזור ולשחק בה, לפחות לא כל כך מהר. בסופו העונה היו כמה מניעים שאני לא רוצה לדבר עליהם כרגע והם אלו שגרמו לי למעשה לקחת את ההחלטה לחזור. ברגע שלקחתי את ההחלטה הזאת ידעתי שאני אחזור לשחק בבית"ר".
ומתי הרגשת שזהו, הליגה הבלגית או לפחות גנק היא לא הדבר שחשבת?
"אני לא יכול להצביע על הנקודה המדויקת, אבל אני יכול להגיד שברגע שהחלטתי לחזור לבית"ר, אז הייתי נעול במאה אחוז וידעתי שזה בסופו של דבר מה שיקרה. כשהייתי בישראל קיבלתי מבית"ר מסר ברור שהם רוצים אותי בחזרה. בהתחלה זה היה נראה קצת דמיוני, אבל לאט לאט הבנתי שזה יכול להפוך למציאותי וגם אני רציתי לחזור וברגע שאני הבנתי שזה מה שיעשה לי טוב הלכתי על זה".
ספר על התקופה שלך בבלגיה, ההתאקלמות, הקבוצה, האנשים שמסביב
"ההתאקלמות הייתה טובה בגלל אליניב ברדה שעזר לי מאוד. תמיד הוא עזר לי והיה לצידי. מעבר לזה ששיחקנו יחד באותה הקבוצה, הכרתי אותו באופן אישי והוא בנאדם מדהים וחבר אמיתי. ההתאקלמות מבחינה חברתית הייתה טובה וגם בקטע המקצועי הלך לי טוב, בכל המשחקים פתחתי בהרכב פרט למשחק אחד, כבשתי שם והתחברתי טוב ליתר השחקנים".
"היה לי יחסים מאוד טובים עם המאמן הראשון ישר כשהגעתי, אבל אז הוא עזב. עם המאמן השני הייתי כבר ביחסים מאוד טוב, היו לי איתו הרבה שיחות מעבר לכדורגל, תמיד הוא היה מתעניין איך אני מתאקלם בקבוצה, האם קשה לי והייתי נכנס איתו לפעמים לשיחות נפש שאתה לא מאמין שתיכנס איתם למאמן שלך בארץ זרה. זה דבר שמאוד חשוב בכדורגל כי זה חיזק אותי הרבה"
"בסך הכל יש לי רק דברים טובים לומר על גנק, הכרתי שם אנשים טובים שעזרו לי תמיד ונתנו לי את ההרגשה שאני מאוד רצוי שם, אני מאחל לכל שחקן שיוצא לחו"ל לקבל את היחס שקיבלתי שם. כשהם הבינו שאני לא רוצה להישאר הם באו לקראתי ולא הערימו עליי מכשולים, אני מאוד מעריך את היחס שלהם כלפיי".
מתי הרגשת שזהו, התשוקה שלך לכדורגל אבדה?
"אני לא מתייאש כל כך מהר ולמרות הגעגועים המשכתי להתאמן כרגיל בגנק. כמובן שהיו נקודות במהלך התקופה הזאת שבהם חשבתי על בית"ר, אבל תמיד אמרתי לעצמי שאני בפרק חדש בחיים. בשלב כלשהו הרגשתי שאני רוצה לחזור לבית"ר ירושלים מהסיבות שלי במיוחד אחרי שבית"ר היו אלה שהעלו את הרעיון שאני אחזור לשחק. אני חושב שמבית"ר אני יכול להתקדם יותר מאשר בגנק".
ומה היית עושה ברגעים כשהיית לבד שם?
"תשמע, זה לא סוד שלא נעים לחיות לבד, אבל אין מה לעשות, החלטתי ללכת על משהו וידעתי שאני הולך לגור לבד. זה נכון שהעיר שם מאוד משעממת, אבל היו לי הרבה אנשים טובים שעזרו לי כמו דוד קורן שהיה איתי בכל הצעדים הראשונים שלי בבלגיה ובכל הרגעים שהיה לי קשה ומשעמם. שחקן כדורגל מקצועני לא נשבר מדברים כאלה וזה לא מה ששבר אותי בסופו של דבר. התבגרתי מאוד בתקופה שהייתי שם, אתה לומד לחיות לבד, לבשל ולהעסיק את עצמך בזמן הפנוי שיש לך. דבר אחד אני יכול להגיד לך בוודאות, עכשיו אני יודע טוב מאוד איך הזרים שמגיעים לבית"ר מרגישים. כשאתה משחק בחו"ל אתה פתאום שם לב מה החברים שלך בקבוצה שלא גרים במדינה שלך מרגישים. אני בטוח שאעזור לזרים כמה שאוכל, הנקודות מבט שלי עכשיו שונה מאוד לגבי שחקנים זרים".
כמה הגעגועים לבית הכריעו?
"יש געגועים לבית אבל זה לא משהו שהכריע בסופו של דבר. בעידן של היום זה דבר פשוט לתקשר עם החברים והמשפחה על בסיס יומי. ראיתי אותם במנסג'ר ודיברנו הרבה בטלפון. אל תשכח שגם יצא לי להגיע לביקורים בישראל ובאו לבקר אותי כאן ככה שכל הדיבורים על זה שחזרתי לישראל בגלל הגעגועים הם לא מציאותיים".
האם אתה מסכים עם הטענות שהשחקן הישראלי מפונק ולא מצליח באירופה?
"זה שטויות, זה לא שהשחקן הישראלי מפונק, זה לא קשור לנושא בכלל, אני חושב שכל אלה שמדברים, מדברים שטויות ואני מקווה שעוד כמה שנים כל אותם פרשנים למיניהם יאכלו את הכובע".
בכל אתגר שהצבת לעצמך בקריירה הצלחת. האם אתה מרגיש שבאתגר הכי גדול שלך נכשלת?
"לא נכשלתי וזה דבר שחשוב לי להדגיש. יצאתי לגנק עם המון תקווה וחשבתי שאני יכול להתקדם הרבה יותר הלאה, ברגע שהבנתי שזה לא משהו שיכול לקרות החלטתי לחזור לבית"ר. בגדול לא חזרתי לישראל בגלל שלא שיחקתי או שלא השתלבתי מבחינה מקצועית, השיקולים שלי היו שונים לחלוטין. יכול להיות שמיהרתי אבל אני לא מצטער על מה שעשיתי ".
טוענים שהמקרה שלך זהה לזה של שחקנים אחרים שיצאו לסיבוב קצר בחו"ל וחזרו עם חוזה מנופח יותר ויכולת פחותה, אתה מסכים עם הטענה הזאת?
"יכולים לדבר על זה ולהגיד מה שרוצים. כל אחד חוזר מהסיבות שלו. אני לא יודע מה היו הסיבות של שחקנים אחרים לחזור ואני לא אוהב שמשווים אותי לשחקנים אחרים. כל מקרה לגופו. הפסדתי הרבה כסף עם החזרה שלי לבית"ר, ככה שכל הדיבורים על חוזה מנופח לא כל כך נכונים. לגביי הציפיות שיש ממני, זה רק מאתגר אותי יותר ונותן לי את המוטיבציה לעלות למגרש ולתת מעצמי את המקסימום. החלום שלי לתת שער באחד המשחקים מול קרקוב ולרוץ לחגוג עם האוהדים, לרגע הזה אני מחכה יותר מהכל".
אחרי הניסיון הקצר בבלגיה, היית ממליץ לשחקנים אחרים לצאת ולשחק שם?
"כל שחקן יכול לעשות את השיקולים שלו, אני לא רוצה להמליץ לשחקנים דברים כאלה, כל אחד שיעשה את ההחלטות שלו".
גל אלברמן עשה כמוך בעבר, אחרי תקופה כושלת בספרד חזר לישראל בשביל לתת 2 עונות טובות ולעבור לגרמניה. אתה גם מתכנן דבר כזה?
"השאלה הזאת היא עוד סיבה לכך שאנשים יכולים להירגע ולא לגזול לי את הבמה האירופאית בעתיד. אני לא מוותר על החלום הזה, הנה דוגמא טובה כמו גל אלברמן, הייתי בגרמניה במינשגלאדבך וראיתי מה זה מועדון מפואר מהשורה הראשונה באירופה. גל הגיע למועדון מפואר מאוד, עם תנאים שרק חולמים עליהם והוא הגיע לשם אחרי שעבר סומן כשחקן שנכשל באירופה. אני זוכר את התקופה שהוא חזר ואת הכותרות שעשו עליו, זה אולי מזכיר קצת את המקרה שלי אבל זה רק נותן את התקווה ששום דבר לא חוסם לי את האפשרות להצליח בחו"ל בעתיד".
אם תצא לחו"ל, איזה ליגות יבואו בחשבון?
"אני אגלה לך סוד קטן, גם לפני שהגעתי לבלגיה הייתה לי הצעה מקבוצה בליגה הראשונה בספרד ולא הלכתי אליה כי היא הייתה במצב לא יציב ולא רציתי ליפול בהחלטה שלי. בסופו של דבר הם ירדו ליגה והחששות התבררו כנכונות. תמיד אשאף לשחק בליגה הספרדית וזאת השאיפה שלי. אחרי התקופה בבלגיה, אני אצא רק לאחת מהליגות הבכירות (גרמניה, אנגליה, ספרד, איטליה).".
מה היית ממליץ לצוות המקצועי או הניהולי בבית"ר מדברים שראית בבלגיה?
"יש ניהול מצוין בבית"ר, אבל שם התנאים והסטנדרטים אחרים ,ה יותר דומה לאירופה. אני חושב שיש לנו מה ללמוד מהבלגים בכל מה שקשור לניהול ומתקנים, המתקנים והמגרש שלהם מאוד מושקעים. אצטדיון טדי זה הבית שלי והמבצר שלנו ואני בטוח שזה המגרש הטוב ביותר בישראל, אבל בבלגיה יצא לי לראות אצטדיונים עם תנאים הרבה יותר גבוהים, כנ"ל גם למתקני האימונים. בית"ר ומכבי חיפה הם הקבוצות הכי קרובות לגנק מבחינת הדברים האלה ואני בטוח שבית"ר אם תמשיך בהתקדמות שלה מבחינה ניהולית וארגונית היא תגיע לרמות האלה".
היו רגעים שהעיסקה כמעט התפוצצה, לא חששת?
"זה נכון שהיו רגעים כאלה, אבל תמיד האמנתי שבסוף הכל יסתדר. זאת ההזדמנות שלי להודות לסוכנים שלי רונן וגלעד קצב שעשו מעל ומעבר בשביל שהחזרה שלי לבית"ר תצא לפועל. בשבועיים האחרונים הם היו לצידי ימים ולילות בשביל לסדר את כל העניינים ועזרו לי מאוד לשחק איפה שאני רציתי. אני רוצה להודות גם לדוד קורן שהיה כמו אבא בשבילי בבלגיה, ברגעים הקשים שלי הוא עמד לצידי, תמך בי תמיד ועזר לי מאוד".
האם מכבי ת"א הייתה אופציה? חשבת בכלל לשחק שם?
"שמעתי לחשושים מהצד שלהם, אבל המטרה שלי הייתה אך ורק להגיע לבית"ר. לא היה לי בכלל ספק שאחזור לבית"ר ירושלים".
בית"ר ירושלים
אומרים שהרומנטיקה אבדה מזמן בתחום הכדורגל. יצחקי הוכיח שהטענה איננה נכונה, וויתר על סכומי כסף מכובדים מאוד וחזר למועדון שנחשב לאהבה הגדולה ביותר של החיים שלו. עכשיו רגע לפני המשחק מול קראקוב ולפני המתקפה התקשורתית על חזרתו לישראל (כפי שקרה בעבר עם אלברמן וקטן), הוא בטוח שיהיה מוכן למפגש מול הפולנים, מספר על האהבה הגדולה שלו לאוהדים, על התחרות בהרכב הפותח והאמונה לחזור בעתיד לאחת מהליגות הבכירות באירופה.
שיתוף הפעולה עם אבראו, איך זה יעבוד לדעתך?
"אין לי מושג, בקושי ראיתי אותו משחק, המשחק היחידי שראיתי היה מול פרטיזן מדקה 20 אבל הוא כבר לא היה במגרש, ככה שאני לא יודע איזה סוג של שחקן הוא. רק הזמן יגיד האם יהיה חיבור טוב. חשוב לי להתחבר לכל הקבוצה מחדש".
אתה לא חושש מתחרות על ההרכב?
"נכון שיש תחרות בהרכב אבל זה טוב למועדון, מה שטוב אצל שום שמי שטוב במגרש משחק. התאמנתי אצל שום ואני יודע שמי שיהיה טוב באימונים ובמשחק יפתח בסופו של דבר בהרכב, המלחמה תהיה בריאה וטובה. אם אני לא אהיה טוב אני מודע לעובדה שאשב על הספסל, אני לא שחקן הרכב בטוח וצריך לעזור לקבוצה כמה שיותר. גם לגל הייתה תקופה שהוא ישב על הספסל אבל בסוף הוא לקח את שחקן העונה ככה שאני לא חושש לשבת על הספסל אם אהיה בתקופה לא טובה. אני חוזר אותו ברק יצחקי שכולם מכירים, אותו אחד שהגיע בגיל 17 מאשקלון. אני לא מתייחס לעצמי ככוכב, המילה הזאת לא בלקסיקון שלי".
לא קיימת 2 מחנות עם בית"ר ירושלים, זה לא מפחיד לפתוח את העונה כך?
"אסור לשכוח שהתאמנתי עם גנק ורק בשבוע האחרון אני לא התאמנתי באופן סדיר. שמרתי על כושר באופן עצמאי במהלך השבוע האחרון ואעבוד קשה במהלך השבוע הקרוב על מנת להיכנס לכושר משחק. בקטע החברתי העובדה שלא יצאתי למחנה לא פגעה בי כל כך, אני הרי מכיר את השחקנים והצוות המקצועי טוב מאוד. חוץ מהזרים החדשים אני מכיר את כולם, אפילו את משה אוחיון אני מכיר טוב מאוד מהנבחרת. לפעמים הטירוף והקהל נותנים לך יותר כושר שאתה יכול לקבל מ-10 מחנות אימונים ביחד".
מה הסיכויים של בית"ר לעבור את ויסלה קראקוב? אי מעבר יחשב כישלון?
"כולם בהתחלה זלזלו בקראקוב, שמעתי על זה כבר לפני שבועיים עוד כשהייתי שחקן גנק. אחרי המשחק אתמול אנשים דיברו אחרת, ראיתי קבוצה מאוד חזקה ומסוכנת שהוציאה מליברפול תיקו אומנם במשחק אימון אבל ראינו שיש להם נקודות חזקות. ברמה האישית לא יהיה לי קשה להתמודד מול שחקני ההגנה הפיזיים שלהם ואין שום סיבה שנפחד מהם. אני מתחיל להתאמן כרגע עם הנוער ואין לי בעיה להיכנס לכושר, אעשה המון אימונים אישיים. אני יכול להרגיע את האוהדים שאני אגיע למשחק מול קרקוב בכושר מלא. האם אשחק? את זה אני לא יודע, זאת כבר החלטה של הצוות המקצועי".
עשית וויתור גדול בשביל לשחק בבית"ר, הרבה כסף הפסדת בעסקה, זאת הייתה ההקרבה?
"הייתה הקרבה, אבל לפעמים צריך לעשות הקרבות כאלה בשביל בחירה שיכולה לעזור לך. זאת עוד הוכחה שכסף זה לא הכל בחיים. זה נכון ששם הייתי מרוויח הרבה יותר, אבל כסף זה לא הכל וזה לא מה שהיה מונע ממני את המעבר".
טוענים שאתה הסמל החדש של בית"ר, הנסיך אחרי אוחנה, איך מתמודדים עם מחמאה כזאת?
"קודם כל זאת המחמאה הכי גדולה שקיבלתי אי פעם שמשווים אותי לאגדה גדולה כמו אלי אוחנה. זה שחקן שגדלתי עליו, הערצתי אותו ואצלו עשיתי את הצעדים הראשונים שלי בקריירה. אבל זה מוקדם מידי לעשות את ההשוואה הזאת כי מה שאלי עשה בבית"ר ירושלים קשה לי להאמין שמישהו אחר יעשה, אני אסתפק בקצת ממה שהוא עשה. זה כיף שיש חיבור כזה עם האוהדים שאומרים שאני סמל וזה מאוד מרגש אותי, אבל אלי אוחנה היה רק אחד ויחיד".
בשנה-שנתיים הקרובות מרבית השחקנים הוותיקים יסיימו את התקופה שלהם בבית"ר, יש שאיפה להפוך למנהיג בבית"ר ולהפוך לקפטן?
"אני לא מסתכל על דברים כאלה כרגע. אני מתמקד יותר בלחזור לכושר משחק כמה שיותר ולעזור לקבוצה שלי. אני בן 24 ומזמן כבר לא צעיר וכמובן שבעתיד יש את השאיפות האלה, אבל כרגע זה לא בראש מעיניי".
כשהגעת לביקור במחנה בהולנד וראית כמה אוהבים אותך השחקנים, היה לך רצון להצטרף לאימון?
"באתי סך הכל לבקר אבל זה נכון שהיה שם משהו מאוד מיוחד באוויר. כולם חברים טובים שלי ושמחתי מאוד לראות אותם. מה שמדהים בבית"ר זה המרקם החברתי המיוחד. כשהגעתי דרק בואטנג היה קצת חסר לי אבל את זה נשלים איתו השבוע כשנחזור להתאמן ביחד".
כשבית"ר זכתה בדאבל ראית את זה מקרוב, איך הרגשת באותם רגעים? פספוס, כאב?
"זה צבט לי בלב ואני אשקר אם אומר שלא. תיארתי את עצמי רץ איתם בגמר ביחד עם הגביע, אבל הייתי שמח מאוד לראות את הקבוצה כאוהד מהיציע. כשהייתי ביציע אני יכול להגיד לך שהייתי האוהד הכי שרוף של בית"ר ירושלים במגרש ויסלחו לי כל האוהדים שאני מאוד אוהב. . פספוס? יכול להיות שהרגשתי איזה טעם של החמצה, אבל בשביל זה יש לי את העונה הזאת שבה אני רוצה לזכות בדאבל".
נחזור לחודש ינואר, אתה נוטש את המחנה באילת וטס לבלגיה. ראית את עצמך חוזר כ"כ מהר?
"לא חשבתי על החזרה כשיצאתי לבלגיה, אבל ברגע שהתחלתי לחשוב על ישראל עשיתי הכל בשביל לחזור".
המקרה שלך מוכיח שהאהבה עדיין קיימת בכדורגל, אתה מסכים עם זה?
"יש משהו בזה. בית"ר ירושלים היא האהבה הגדולה ביותר בחיים שלי אחרי המשפחה שלי. וזה לא סוד והרבה אנשים יודעים את זה".
כשאתה מגיע לשדה התעופה בשבוע שעבר ורואה 350 אוהדים מולך, מה עובר לך בראש?
"הייתי בהלם, ידעתי שיהיו אוהדים אבל לא תיארתי לעצמי שתהיה כזאת כמות גדולה שתעטוף אותי בחום ואהבה, תמיד ידעתי שהייתם ותישארו מספר אחד בשבילי, הייתם חסרים לי מאוד בתקופה בבלגיה וזאת ההזדמנות שלי לומר לכם תודה על האהבה והתמיכה אני אוהב אתכם לא פחות מאשר אתם אוהבים אותי".
הקהל של בית"ר, מהו עבורך?
"הקהל של בית"ר זה הרבה, זה משהו שקשה לתאר את זה במילים, אין דברים כאלה. לא תמצא כזה דבר באף מקום, עם כל הכבוד לכל האוהדים הפנאטיים בכל מקום, אין אף מקום שבו הקהל משתווה לקהל שיש כאן בבית"ר. היה שווה לוותר על הרבה בשביל לחזור לאוהדים כאלה".
מילה אחרונה לסיום?
"עברתי חודש מטורף ולא דווקא בגלל מה שקורה על המגרש. אני שמח שזה נגמר ומחכה בקוצר רוח למשחק הראשון. אני פונה אליכם האוהדים ומודה לכם שוב על כל מה שנתתם לי, תתמכו בנו כקבוצה בכל העונה, גם ברגעים הקלים ובעיקר בקשים. יש לי חלום לזכות עם בית"ר בדאבל, מקווה להגשים אותו בסוף העונה".
שלח לחבר לסלולרי