הסוס הדוהר– ארצי בן יעקב
מאת אסף שקד
2007-08-30 00:00:00
שי נובלמן ממשיך עם כתבות ההיסטוריה של בית"ר ירושלים והפעם בהיכל התהילה, שחקן העבר האגדי ארצי בן-יעקב ששיחק 7 עונות במדי בית"ר ירושלים בהם כבש 21 שערים והיה אחראי לשערים רבים נוספים ואף משמש כיום כפרקליט של המאמן יצחק שום . בכתבה הבאה מביא לכם נובלמן את מהלך הקריירה של החלוץ, מספר ציטוטים שנכתבו עליו בעיתונות באותה תקופה כולל הביוטי "הטנק הירושלמי" שנכתב עליו וגם סרטון וידאו נדיר ומיוחד. כתבה על אגדה בית"רית, מיוחד לבית"ר.נט!
"טנק דורסני, דוהר ואימתני, מוצק ויוצא בנצחון בכל קרב תאקלים. כשהוא מפתח מהירות פתאומית, דוהר קדימה, עובר בקלילות את המוקשים הטמונים בדרכו, עוד אחד ועוד אחד, ופתאום, פגז לתוך רחבת שער היריב" (עתון "ספורט ירושלים" מאיר גבאי אפריל 1970)בפתיחת עונת 1968-9. לאחר שנים ארוכות ומתסכלות הצליחה בית"ר ירושלים, לטפס אל הליגה הראשונה. זו לא היתה הפעם הראשונה שלה שם. אבל הפעם החליטו מנהיגיה: "תוקעים יתד". לנשור בתוך עונה אחת חזרה לליגה השנייה, כפי שכבר קרה בשנות החמישים, היה דבר שלא היה מוכן להלקח הפעם בחשבון.
המטרה המיידית של מנהלי הקבוצה דאז, האחים רובי ולייזי ריבלין, היתה חיזוק ועיבוי הסגל.
בראש ובראשונה החלו לתור אחר מועמדים מקבוצות בית"ר אחרות. בכל זאת, הזהות הבית"רית היתה חשובה מאד בזמנים ההם. ממקורבים שמע רובי על חלוץ, אחד, ארצי בן יעקב. מסתבר שהבחור היה סקורר רציני בקבוצה בשם בית"ר נתניה ששיחקה בליגה השנייה.
בן יעקב שנולד ב 6.5.1946 גדל בבית להורים חרותניקים ותיקים. הוא נולד במושבה בנימינה, התחנך בתנועת הנוער של בית"ר על סמל המנורה ומשנתו של זאב ז'בוטינסקי. את דרכו ככדורגלן החל בבית"ר בנימינה, שם שיחק גם אהוד אולמרט (פטרון הירושלמים בעתיד שיבוא) ועבר לנתניה לאחר שקיבל כמענק חתימה אופנוע וספה, אז משאת נפשם של בחורי ארצנו.
רובי נפגש עם ארצי ושיכנע אותו לעבור לירושלים. ההתחלה דווקא לא היתה קלה. עונתו הראשונה בבירה, היתה "עונת נישואים". הקבוצה כאמור נאבקה על חייה בליגה הראשונה והמאמנים סמואל רזניק וישראל חליבנר, לא ממש ידעו איפה לשבץ אותו במערך. מתבקש היה שישחק כחלוץ מרכזי, כפי שעשה בנתניה, אבל הוא ממש לא הסתדר בעמדה ההיא. האוהדים המיואשים כבר החלו להגיד:"קנינו חתול בשק". גם בעמדות אחרות לא צלח לבחור הענקי גבה הקומה. אך המפנה הגיע במשחק האחרון לאותה עונה, רדיוס גורלי בחדרה מול הפועל באר שבע. בן יעקב שובץ כקיצוני באגף ימין, כבש את שער הנצחון בדקות הסיום וסידר לבית"ר עונה נוספת בליגה הראשונה. האוהדים סלחו לו על העונה הפושרת וארצי התקבע בתפקידו החדש. קיצוני ימני הדוהר באגף, מושך עימו את ההתקפה, פורץ את הגנות היריב ומבשל בלי סוף. למרות מבנה גופו החסון, "הסוס הדוהר" היה מהיר מאד. היתה לו רגל ימין אימתנית, אינטליגנציית משחק גבוהה וקשה היה להוציא לו את הכדור מהרגל. הוא גם פיתח טריק מעניין: היה פורץ לכיוון אחד ועם העקב היה מקפיץ ומסית את הכדור לכיוון השני, כך היה מהתל במגינים השמאליים שנצמדו אליו ובתקופה ההיא, שיחקו המובחרים שבהם: מיקו בלו, שמילו מחיפה, חיים בר ומרילי.
"הייתי סוחב את כל ההתקפה של בית"ר על הגב, למרות שתמיד היו מצמידים אלי שני מגינים". מספר ארצי, "היחידי שהיו לי איתו בעיות היה מוצי ליאון ממכבי יפו, שהיה גם חבר. הוא היה אומר לי : "ארצי , לך שחק על אגף שמאל. אני לא רוצה לשבור לך את הרגל..."
" משחקו הגדול של בן יעקב נרשם ללא ספק במשחק המרשים נגד הפועל פ"ת בימק"א(עונת 69-70). 3-0 לביתר ירושלים. חיים אזולאי כבש את השלושער. אבל כולם באו ממסירותיו של ארצי, אשר סחרר את מגיני פ"ת שלא יכלו לעצור את ה"טנק הירושלמי", כשהשופט שרק לסיום, מיהר לעברו מפקד משטרת י-ם כדי ללחוץ את ידו. מימדיו הענקיים וכח פריצתו המהיר הם הסגולות העיקריות של ארצי ולעיתים הוא אוהב לתעתע במגיניו במשחק רגליים המעורר גלי צחוק ביציעים. אבל קשה לומר שהוא מבקיע שערים טיפוסי. ארצי תורם משלו לאו דווקא בהבקעות כמו בכח פריצותיו ומשאיר את מלאכת הסיום לחבריו במרכז". ( "ספורט ירושלים", מאיר גבאי 1970 ).
בשבע העונות שלו בבית"ר, בין השנים 1968-1975, כבש ארצי בן יעקב בסך הכל 21 שערים, כמות לא גבוהה לחלוץ, אבל רבים משערי הקבוצה הגיעו כתוצאה ישירה ממהלכים שלו באגף. "לא הרבתי להבקיע כי הייתי משחק כל הזמן על קו ימין של המגרש, שחקן "אגף –אגף". מטבע הדברים, הסיפוק שלי היה מכל השערים שבישלתי" הוא מתוודה. חלוצים כמו חיים אזולאי, אלי חג'ג וויקטור סרוסי חייבים לו רבות תודות למבצעיו אשר היו מלווים בקריאות "דיו דיו" מיציעי ימק"א.
בשנת 1970 זעקו כותרות העיתונים: "הטנק הירושלמי בדרך למקסיקו 70". בן יעקב זומן לסגל נבחרת ישראל שהתכוננה לקראת משחקיה במונדיאל. אכן, גאווה גדולה לקבוצה הירושלמית. אבל חוסר המזל של חברו לבית"ר ולנבחרת, שמעון צ'רנוחה, דבק גם בו וארצי לא קיבל הזדמנויות ממשיות מהמאמן עמנואל שפר. תסכול גדול נוצר, ובן יעקב, היה זה שדאג מאחורי הקלעים לפיטוריו של שפר, כשהאחרון שימש כמאמן הירושלמים ב- 73. נקמה מתוקה....בבית"ר ירושלים הוא המשיך לזרוח, נתן משחק בלתי נשכח בחצי גמר גביע המדינה הטרגי מול מכבי חיפה ב-71. במקביל, יחד עם קפטן קבוצתו, האליל, אודי רובוביץ', החל לפקוד את ספסלי האוניברסיטה העברית בירושלים. רעייתו דרורה שכנעה אותו ללמוד משפטים וכך היה. על הדרך, הוא גם סידר לחברו מזכיר הפקולטה למדעי הרוח, אברהם לוי, ג'וב בהנהלת בית"ר.
"אחד מחסורנותיו של ארצי הוא כי אינו "שמח להתאמן" וחזיון רגיל באימונים הוא לראותו יורד מהמגרש כשהוא צולע ומעוות פניו כמי שספג מכה ברגלו. באימוני יום שני כבר הורגלו בהעדרו, כל פעם בנימוק מחודש. רבים מהאוהדים שמחו שהמאמן הלאומי צירף את ארצי למחנה הנבחרת "שם כבר תתאמן כמו שצריך!" אמרו לו, וחבריו לקבוצה הקניטו: "כולל יום שני!" ("ספורט ירושלים", מאיר גבאי).
בעונת 1972 נוצר משבר בינו לבין ההנהלה. השחקן שתמיד דאג להבטיח לעצמו משכורות ופרמיות טובות, היווה נטל כלכלי לא פשוט על הקבוצה. ובפגישה עם ההנהלה נאמר לו כי הם מעוניינים להעביר אותו ליריבה העירונית, הפועל. הטנק הירושלמי התנגד בכל תוקף: "אני הבית"רי היחידי בקבוצה. אני בחיים לא יעבור להפועל".
7 שנים שיחק ארצי בבית"ר ירושלים 7 היה גם המספר על גב חולצתו. הוא שותף ב-179 משחקי ליגה. כמעט וזכה באליפות המדינה ב1972, אך בסוף סיים כסגן למכבי תל אביב. זכה להשתתף כשחקן בשני משחקי הפוגרום ההסטוריים: שריפת שערי בלומפילד ב-69 וליל הצנורות בפתח תקווה. אחד ממשחקיו האחרונים בקבוצה ובכלל כשחקן היה בשנת 1975עת הצליח להעפיל עם בית"ר, לראשונה בתולדותיה, למעמד גמר גביע המדינה. "היינו קבוצה צעירה וחסרת נסיון" , אמר חברו למגרש דני נוימן בתגובה להפסד 3-1 להפועל כפר סבא. מול ארצי שיחק במדי כפר סבא, יצחק שום, שיהפוך בעתיד להיות חבר קרוב ומיוצג נאמן.
בסיום אותה עונה, כשהוא בן 29, פרש ממשחק פעיל ועבר לקריירת עריכת דין. "החלטתי מראש שכאשר אסיים את הלימודים אתלה את הנעליים", הוא צוחק ומספר, "הם עוד התקשרו להזמין אותי לפתיחת האימונים בחודש אוגוסט,למרות שכבר ידעו שאני גמרתי עם הכדורגל, אמרתי להם: "חבר'ה- אני פרשתי".
שנה אחר כך כבר זכתה בית"ר בגביע הראשון שלה, בלעדי "הטנק הירושלמי" אבל עם נוימן ומלמיליאן הילדים שגדלו בצילו.
ארצי בן יעקב, המשיך בקריירה המשפטית, נכנס לעולם הפוליטיקה כחבר מרכז ליכוד ובשנות השמונים אף הצליח בכהונתו כיו"ר קבוצת בית"ר תל אביב. בשנת 2000 פנה אליו גד זאבי מתוך בקשה שישמש כיו"ר בית"ר ירושלים, אבל בן יעקב העדיף את המשרד הסולידי ברחוב גורדון בתל אביב.
ולסיום ניתן לארצי להגיד את שלו לאוהדים:
"הסיפור שלי עם בית"ר היה אהבה מהרגע הראשון. אז היתה חשיבות עליונה לכך שהייתי בית"רי ועוד בית"רי מבנימינה. עובדה שלא תסולה בפז. לסמל המנורה היתה משמעות ואני סימלתי לקהל את הבית"רי האמיתי, לא רק כשחקן טוב אלא גם סמל בית"רי עם ערכי בית"ר. זה גם מה שהיה יפה: למרות היותי שחקן רכש, תוך שנה, איך נגיד, השתוותי, בעיני האוהדים, לכל הכוכבים הגדולים ששיחקו בקבוצה, כאילו ששיחקתי שם מימים ימימה. בכלל הרגשתי שם בבית. ההסתובבויות ברחובות הקטנים של ירושלים, במשולש הידוע, בשוק מחנה יהודה. תמיד אהבתי לדבר עם האוהדים, לצחוק איתם, והם ידעו להעריך מישהו שמדבר איתם בגובה העיניים".
סרטון וידאו נדיר על ארצי בן יעקב בתקופה בה שיחק בבית"ר ירושלים
תודה רבה למאיר גבאי וכמובן לארצי בן יעקב על חומרי הוידאו הנדירים.
שלח לחבר לסלולרי