זנדברג שחקן העונה של בית"ר.נט בראיון מיוחד

מאת אסף שקד

2007-06-04 00:00:00

מיכאל זנדברג נבחר באופן גורף לשחקן העונה של בית"ר.נט לעונת 2006-2007 ובשבוע שעבר זכה לקבל את הגביע המיוחד לרגל הזכייה בתואר. מיד לאחר קבלת הגביע העניק הקשר ראיון מיוחד וארוך לבית"ר.נט בו הוא מספר על חבריו לקבוצה, על ההתאקלמות בבית"ר, על התחביבים מחוץ למגרש, על החיים שאחרי הכדורגל וכמובן מסיים עם כמה מילים לקהל. ראיון מיוחד עם שחקן העונה של בית"ר.נט-מיכאל זנדברג!

בניגוד לעונה שעברה, אז התחרות הייתה צמודה יותר, השנה לא היה ספק לאף אחד שמיכאל זנדברג שגרף כל תואר אפשרי העונה, יזכה גם בתואר "שחקן העונה של בית"ר.נט".
תוצאות הסקר נתנו לזנדברג ניצחון גורף, מתוך כ-8500 הגולשים שהצביעו בסקר, זכה זנדברג ללא פחות מ-55% תמיכה שהם כ-4700 אוהדים שבחרו בו לשחקן המצטיין. את המקום השני הרחק מאחור תפס ברק יצחקי עם 19% תמיכה ואילו טיפה מאחוריו ניצב איציק קורנפיין עם 16% מכלל הקולות, את המקום האחרון תפס גל אלברמן שזכה ל-10% מהקולות שהם 850 אוהדים.

ביום ראשון שעבר, מיד בסיום הנשף הקבוצתי שקיימה הקבוצה במגדל דוד, הגיע צוות האתר שכלל את מרו סנטיסלב ודודי לוי, והעניקו למיכאל זנדברג את הגביע בנוכחות שאר שחקני הקבוצה. גם יואב זיו שזכה בגביע אשתקד היה שם ובירך את זנדברג על הזכייה.
מיד לאחר הענקת הגביע (בתמונה מקבל את הגביע מהאוהד דודי לוי), נשאר זנדברג לראיון שארך כחצי שעה, בו הוא פתח את הלב והעניק מזמנו היקר עבור ראיון ראשון בבית"ר.נט- האתר אגב שנמצא אצלו במועדפים.

לצפייה בתמונות מהענקת הגביע למיכאל זנדברג, לחצו כאן.

מיכאל, ברכותינו. כבר אחרי העונה הראשונה שלך בבית"ר, אוהדי הקבוצה, שכידוע לכולם אינם קלים ותמיד אומרים את דעתם, בחרו בך כשחקן העונה. אמנם נבחרת כמעט בכל מקום לשחקן העונה, אבל הפעם זה שונה, כי האוהדים בעצמם בחרו, והם לא בוחרים במי שיש להם אינטרס לבחור בו, אלא במי שהם מאמינים באמת שהוא זכאי לתואר. איך ההרגשה?
"יחד עם שחקני הליגה שבחרו בי כשחקן העונה, אני חושב שהעובדה שהאוהדים של בית"ר ירושלים בחרו בי זה דבר מאוד מחמיא ומאוד חשוב, האוהדים ראו את כל המשחקים של בית"ר שנה והמון גם הגיעו לאימונים, האוהדים ראו את התרומה שלי על המגרש, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה חברתית, וזה שהאוהדים בחרו בי זה דבר שמאוד מאוד מחמיא לי, וגם מאוד חשוב לי. זה כיף לקבל הכרה והערכה על עבודה שעשית, ואני שמח שהאוהדים מעריכים אותי. וכמובן כמובן, שלמרות הבחירה בי, מגיע קרדיט לכל השחקנים בקבוצה, בלעדיהם לא היינו יכולים לזכות באליפות השנה".

בתחילת העונה, כשהגעת לבית"ר, הרבה אנשים היו בטוחים שמיכאל זנדברג לא יתאקלם בבית"ר, אמרו שאתה שונה מהאופי של האוהדים והאנשים בבית"ר, אבל הוכחת לכולם שהם טעו בכך שהצלחת להתאקלם מצוין, ושכיום אתה מחובר מאוד למועדון, לאנשיו ובמיוחד לאוהדים.
"תראה, גם אני בהתחלה חששתי, קצת מהמועדון, קצת מהקהל, קצת מהאווירה שמסביב. זה לא קל לעשות מעבר ממועדון גדול כמו מכבי חיפה שהייתי בו, לקבוצה גדולה אחרת בכדורגל הישראלי כמו בית"ר, והחששות היו טבעיים. למרות זאת, סמכתי על עצמי והאמנתי בעצמי, שברגע שהקהל יראה את התרומה שלי על המגרש הוא יתחבר אלי ויאהב אותי. יכולת זה דבר שלא תלוי רק בשחקן אלא גם בדברים אחרים שמסביב, אבל לא היה לי ספק שברגע שאני אתן הכל על המגרש, לקהל לא תהיה בעיה להתחבר אליי, להיפך".

התפוקה שלך השנה הסתכמה ב-4 שערים ו-13 בישולים. האם אתה שואף בשנה הבאה לשיפור בקטגוריית כיבוש השערים?
"גם אם אני אבקיע 13 שערים ואבשל 4, בסופו של דבר זו תהיה אותה כמות של שערים, ככה שמבחינתי בישול או הבקעה זה אותו הדבר. באמת זו העונה שבישלתי בה הכי הרבה בקריירה שלי, ואני חושב שאין סיפוק גדול מזה, לתת אסיסט למישהו זה מבחינתי אולי אפילו יותר כיף מלתת גול, באמת. מבחינת השערים אני חושב שהכמות שלי הייתה צריכה להיות לפחות כפולה, הגעתי למצבים טובים להבקיע בכמה משחקים והחמצתי, גם קצת בגלל חוסר מזל עם קורה פה ומשקוף שם, אבל אני לא מתלונן. בתחילת העונה עוד הייתי מלך השערים של הקבוצה לתקופה קצרה, אבל אני חושב שברגע שיוסי הגיע משחק ההתקפה של הקבוצה השתנה, ולכן לקחתי יותר פיקוד בעיקר בעניין של הכנת מצבים ופחות בלסיים אותם, יותר ניהלתי את ההתקפות והתחלתי אותן".

על שחקנים שלוקחים הרבה תארים אומרים שהם "שבעים". אתה השנה לוקח אליפות רביעית ברציפות, האם אתה באמת "שבע" לקראת העונה הבאה?
"אני לא מכיר דבר כזה "שחקן שבע", מי ששבע צריך לפרוש ולהגיד שעשה את שלו. מי שטעם אליפות, בכל מקום, הוא תמיד ירצה עוד וישאף ליותר, ירצה עוד ועוד תארים, מי שלא רוצה – לא עוסק בספורט הנכון. אני למזלי כן כזה, תמיד יש לי רעב לעוד תארים והצלחות, בכל מקום שהייתי בו שאפתי לתארים אישיים וקבוצתיים, זה שזכיתי השנה באליפות ובתארים אישיים רק מגדיל את הרעב שלי לקראת השנה הבאה, לעשות אפילו יותר ממה שעשינו השנה".

מתי אתם השחקנים, ידעתם שהאליפות היא שלכם ושכבר אין סיכוי לאבד אותה?
"אני חושב שעד הסוף כמעט לא היינו בטוחים, כשהסוף מבחינתי היה בניצחון בבית על הפועל פ"ת, אז פתחנו פער של 8 נקודות וידענו שאנחנו יכולים להיות רגועים, רק אז נרגעתי. מבחינת יכולת ופוטנציאל, לא היה לי ספק מתחילת העונה שאנחנו קבוצה ראויה לאליפות ומועמדת חזקה ביותר לתואר, אבל עד להראות את זה על המגרש הדרך ארוכה, והשנה באמת עברנו המון בקבוצה, גם המון דברים קשים, עד שזכינו באליפות הזו".

מה הרגע הכי מרגש, גם מבחינתך האישית וגם מבחינת הקבוצה, בעונה החולפת?
"היו הרבה רגעים מרגשים, באמת, אני יכול להזכיר כמה נצחונות שהיו חגיגה אדירה, כמו מול הפועל ת"א, כשההרמה שלי לעומרי אפק בשער השוויון עדיין יושבת לי בזיכרון, הוא הרים את האיצטדיון והרגשתי צמרמורת בגוף, מה גם שזה היה משחק הבית הראשון שלי בטדי במדי בית"ר. היה גם את המשחקים מול חיפה, הניצחונות בחוץ ובבית, אלו היו משחקים שהיה בהם גם סוג של העברת השליטה, הייתה סמליות במשחקים האלה. בקריית אליעזר נתנו את המשחק הכי טוב שלנו השנה, עמדנו מצויין, הבקענו שערים, וההתפוצצות שלנו יחד עם הקהל שליווה אותנו, זה היה משהו מדהים".

מולך בסקר השחקן המצטיין התחרו גל אלברמן, ברק יצחקי ואיציק קורנפיין. כולם היו הרבה מאחוריך, ניצחת את כולם בפער ענק
"כששאלו אותי בכל מיני מקומות, אמרתי לכולם שהבחירה שלי לשחקן המצטיין היא איציק קורנפיין. אני חושב שאנשים לא זוכרים איך בתחילת העונה הוא הביא לנו נקודות במו ידיו, כמו הפנדל שעצר נגד הכח, או מול הפועל ת"א – אנשים לא זוכרים שבתוספת הזמן, במצב של 2-1 ובתשעה שחקנים, הוא לקח כדור משלושה מטרים של ברוך דגו, ואני זוכר עוד המון רגעים כאלה, שאיציק הביא לנו נקודות, זה בדיוק מה שאני מצפה משוער שאני משחק איתו. מעבר לכך, לא הכרתי את איציק לפני שהגעתי לבית"ר, רק שלום-שלום ולא מעבר, וגיליתי שמדובר באדם אדיר, מנהיג, גבר אמיתי. מישהו שאפשר לצאת איתו למלחמה, הרבה רגעים בעונה הזו היינו צריכים להסתמך רק על השחקנים, ושם בא לידי ביטוי האופי החזק של השחקנים שלנו, ובראש כולם איציק".

"לגבי ברק – רוב העונה הוא לא שיחק, אבל במאני-טיים הוא חזר ונתן את שלו בגדול. הוא שחקן מוכשר מאין כמוהו, גם אם תשאל אותו הוא יספר לך, שמבין כל הצעירים בקבוצה דיברתי איתו הכי הרבה השנה, אני חושב שהוא למד לא מעט השנה וצבר לא מעט ניסיון, אני מקווה שעברו אליו גם חלק מהדברים שאני ניסיתי להעביר לו.
דיברתי איתו המון על מקצוענות, הרבה שחקנים טובים שגודלים בפריפריה כמו שברק גדל, מפתחים לעצמם אופי שחצני ומסתובבים כמו טווס. אני חושב שבקו שהוא התחיל השנה, מעבר לגולים – בהשקעה באימונים למשל, הוא יהפוך לאחד החלוצים המובילים בארץ"

"גל אלברמן – אני חושב שגל ספג ביקורות אינטרסנטיות במשך כל העונה, וכשאנחנו השחקנים שמענו את הדיבורים האלה, דיברנו בינינו לבין עצמנו ואמרנו, שגל עושה עבודה שאף אחד לא מתייחס אליה, למרות שיש לו גם כמה שערים חשובים מאוד, העבודה שלו על המגרש והמאמץ שהוא משקיע, זה דברים שלא באים לביטוי בסטטיסטיקה. אנשים שלא מבינים בכדורגל ולא שמים לב לדברים האלה יכולים להעביר ביקורות כאלה. אני ואריק תמיד נוסעים ביחד, והרבה היינו מדברים על ההבדלים המקצועיים בין מכבי חיפה לבין בית"ר, ושנינו הסכמנו שההבדל הגדול הוא גל, שהוא השחקן הכי חשוב במגרש עבור בית"ר. אני חושב שהוא דומה לדירסאו, שניהם עושים עבודה שקטה וקשה, כשלגל יש גם ערך מוסף בדמות השערים שהוא מבקיע. אם כבר דיברנו על גברים מקודם, גם גל הוא גבר שבגברים, יש עם מי לצאת למלחמה בקבוצה הזו. כשאני רואה אותו רץ לידי אני רגוע ושקט".

שיחקת עם חיפה באירופה, ואפילו שיחקת בליגת האלופות. הרגשת קצת את החוויה הזו. אתה חושב שבית"ר יכולה להגיע לאותו המעמד?
"תראה, נכון לעכשיו אנחנו לא יודעים איך יראו הפנים של בית"ר בעונה הבאה, אנחנו יודעים ששפיגל מגיע אבל עוד לא יודעים מי המאמן, וגם אני בטוח שיביאו שחקנים ישראלים וזרים חדשים שאין לנו מושג מי הם יהיו. אני חושב שעם הגרעין של הישראלים שישארו בקבוצה בשנה הבאה, שזה אני, אריק, איציק, דוד, שמעון, תומר, גל, השחקנים הצעירים ועוד, כשעליהם יתווספו עוד זרים טובים ועוד כמה שחקנים ישראלים, אנחנו נוכל להתקדם.
גם מבחינת הזרים, אני חושב ששני הזרים שיש כרגע, אחרי שהברזילאים עזבו, צריכים להמשיך. גם דרק וגם מילו הם שחקנים ברמה גבוהה מאוד, שניהם עשו עבודה מדהימה השנה, הם גם השתלבו חברתית ובוודאי שמתאימים לשחק ברמות הכי גבוהות שיש. שניהם בעלי אופי חזק, עובדים קשה, גם אם לא הכי זוהרים – הם את שלהם נותנים, תראה למשל את השערים האדירים שמילו כבש השנה. אצלנו השנה בקבוצה הייתה הרבה עבודה מנטאלית, וגם לזרים היה חלק גדול בכך. לי באופן אישי היו שעות רבות של שיחות עם מילו על הקבוצה, הוא התעניין והיה בעל מוטיבציה, ואני חושב שצריך כמה שיותר אנשים כאלה בקבוצה".

במה שונה, לטוב ולרע, לשחק בבית"ר לעומת לשחק במכבי חיפה?
"לאורך כל השנה התמודדתי עם השאלות האלה, ותמיד אמרתי שבחיפה היו לי 4 שנים נפלאות, מקסימות, עם 3 אליפויות והשתתפות בשלב הבתים של ליגת האלופות, ואסור לי לבטל את זה או לזלזל בזה. היו לי שם חברים טובים, התקדמתי מבחינה מקצועית בצורה גדולה. באתי לכאן קצת עם חששות, לא ידעתי מה קורה, אבל גיליתי מועדון עם אנשים חמים, אוהדים חמים, בית חם. התחברתי מהר מאוד לכל האנשים. המועדון היה רעב מאוד אחרי 9 שנים ללא אליפות, מה שלא היה בחיפה, וזה אולי ההבדל הגדול בין התקופה שלי בחיפה לבין העונה הזו בבית"ר. מההתחלה כולם נתנו לי להבין שכלום לא מעניין חוץ מאליפות, הרעב הזה וחוסר-היכולת לקבל הפסדים, זה משהו שאני מאוד מתחבר אליו ונהניתי ממנו, גם אם לפעמים זה היה מעט מלחיץ. מי שלא יכול להתמודד עם לחץ וביקורת שלא ישחק כדורגל".

בוא תחלום קצת גבוה – באיזה קבוצה ועם איזה שחקן אתה חולם לשחק?
"בוא נהיה מציאותיים... נניח ואני אגיד שאני רוצה לשחק עם רונאלדיניו בברצלונה, אנחנו יודעים שזה כנראה לא יהיה... יש ליגות שמושכות אותי – גרמניה, ספרד, שהייתי מאוד רוצה לשחק שם, אבל כרגע אני מאוד מרוצה איפה שאני נמצא. מעבר לאירופה זה כדורגל חדש, מדינה חדשה, אנשים חדשים, זה משהו שהייתי רוצה לנסות וזה מאוד מושך אותי, אבל כמו שאמרתי – טוב לי איפה שאני ואני לא אלך בעבור כל הצעה, אני לא אמכור את מה שיש לי ביד תמורת נזיד עדשים. צריך משהו מאוד מעניין, לא מבחינת הכסף אלא יותר מבחינת האתגר המקצועי, בשביל שאני אעזוב את המקום שאני נמצא בו".

מי היית מגדיר כמאמן שהשפיע עליך הכי הרבה במשך הקריירה הארוכה שלך, איזה מאמן הכי עיצב אותך כשחקן?
"אני חושב שבאמת מכל מאמן למדתי משהו, מהפועל פ"ת עם גיורא שפיגל שאימן אותי שם, אח"כ גם מאלי כהן ואלי גוטמן, ובמכבי חיפה רוני לוי עשה לי שינוי מאוד מאוד גדול, אלו האנשים בעיקר שפיתחו אותי בתור שחקן. אני חושב שמה שראיתם השנה זה כבר יותר התפתחות אישית שלי עם הדברים שלמדתי במשך השנים, אני חושב שיוסי מזרחי נתן לי יותר חופש ואפשרות להתבטא, ואני חושב שהתקדמתי יותר עם הקבוצה ובתוך הקבוצה, ולא למדתי ממאמן זה או אחר, אני לגמרי מסכים שהתקדמתי שלב אחד קדימה בעונה הזו".

ממאמנים נעבור לשחקנים – איזה שחקן הכי נהנית לשחק לצידו, לא רק השנה?
"גם במכבי חיפה היו המון שחקנים שנהניתי לשחק איתם, בראש ובראשונה זה פראליה, אחד השחקנים הכי מדהימים ששיחקתי איתם. גם אריק בנאדו הוא אחד כזה, אבל איתו זה משהו אחר, אני והוא זה "סיפור אהבה", אנחנו כבר המון שנים משחקים ביחד, ולאחרונה הוא עבר לגור בת"א אז אנחנו קרובים גם פיזית במגורים שלנו, עברנו הרבה ביחד, אנחנו נוסעים ביחד לאימונים, מדברים המון. אריק בשבילי הוא מלך העולם, לא סתם האיש הוא שיאן ההופעות בנבחרת, גם העונה הזו הוא נתן עונה מדהימה, גם בחיפה הוא נתן המון שנים טובות, והנה – לא העריכו אותו, והשנה כשהוא עזב ראו כמה שהוא חסר להם. הבנו אחד את השני טוב, שנינו ידענו מה שאנחנו עוברים השנה בשביל לקחת את האליפות, ולכן אני מודה לו ומציע לו".

ראית את הנוער של בית"ר ירושלים משחקת במסגרת גביע המדינה, בחצי הגמר ובגמר. מהניסיון שלך, יש איזשהו שחקן או שניים שאתה יכול לסמן ככאלו שיכולים להשתלב בקבוצה הבוגרת?
"אני רוצה להגיד קודם כל, שהקבוצה הזו הפתיעה אותי מאוד מאוד מאוד. הם קבוצה טובה מאוד, שחקנים טובים, הקבוצה מחוברת מאוד, אני חושב שגיא עזורי עשה שם עבודה מעולה, הם משחקים כמו קבוצת בוגרים, מבחינה מקצועית הייתי מופתע מהם מאוד. מבחינת פוטנציאל, יש שם לא מעט שחקנים שיש להם פוטנציאל להצליח, השאלה היא באמת אם הם יצליחו לעשות את המעבר בין נוער לבוגרים, זה מעבר מאוד לא קל. אני יכול לציין במיוחד את חן עזריאל וקובי מויאל, שהם לפי דעתי שני הפוטנציאלים הכי גדולים. קח את עזריאל למשל, יש לו המון תכונות שהלוואי והיו לי, למשל זה שהוא הרבה יותר סקורר ממני, הוא משחק מצויין בשתי הרגליים, יש לו התמצאות אדירה ברחבה. השלב הזה של מעבר לבוגרים הוא מאוד קריטי וקשה, קובי די עשה את זה ואני מקווה שגם חן יצליח לעשות את המעבר הזה, קודם כל מהבחינה המנטאלית".

דיברו הרבה השנה על המנהיגות שלקחת בקבוצה, אבל אתה עדיין לא מנהיג למשל כמו אבי נמני ושחקנים כאלו. מה חסר לך להגיע לרמת המנהיגות הזו, והאם בכלל אתה רואה את עצמך ברמה הזו מבחינה מנהיגותית?
"אני חושב שאבי נמני פשוט נולד עם זה, יש מסביבו איזושהי הילה של מנהיג, והוא הגיע למעמד במכבי ת"א שאני לא חושב שאף שחקן אי פעם בשום קבוצה לא הגיע אליו. אני בטח לא מכוון למעמד כזה, טוב לי במשבצת שלי, אני חושב שהשנה לקחתי על עצמי הרבה יותר מבשנים קודמות, אני חס וחלילה לא בורח מאחריות, להיפך. אני מקווה שבשנה הבאה אני אקח על עצמי אפילו יותר, אבל התמזל מזלי שאני משחק בקבוצות עם שחקנים מנוסים וטובים, שיחד איתם המלאכה יותר קלה, וקבוצה נמדדת במספר מנהיגים, לא רק אחד. זה מה שהיה לנו השנה בקבוצה – איציק הוא מנהיג, דוד גם, אריק, שמעון, גל, אני, מילו ועוד, כולנו מנהיגים, וזה עזר לנו להביא את האליפות. אני לא מכוון להיות מנהיג כמו אבי נמני, בשורה התחתונה".

אתה חושב שזו העונה הכי טובה בקריירה שלך? הרי כבר היו לך עונות פוריות עם המון שערים.
"מבחינת השלמות כשחקן, השלמות המקצועית, אין ספק שזו השנה הכי מוצלחת בקריירה שלי. מבחינה סטטיסטית היו לי אמנם עונות יותר טובות, אבל אני חושב שאם מסתכלים עליי כשחקן, יש לי הרבה יותר תכונות מאשר היו לי לפני תחילת העונה הזו או לפני כן".

איזה ספורט אתה אוהב פרט לכדורגל?
"כל ספורט, אני פריק של ספורט. כל דבר – כדורסל, פינג-פונג, טניס, מטקות כמובן – כל הקיץ אני עם המטקות. גם אם לא הייתי כדורגלן, הייתי עוסק בספורט אחר, זה בטוח".

אמנם יש לך עוד הרבה שנים, אבל מה לגבי אחרי שתסתיים הקריירה שלך?
"שאלה טובה, אני עדיין לא יודע, פעם חשבתי שאין סיכוי שאני אהיה מאמן, אבל בזמן האחרון קצת חשבתי על זה מחשבות שניות, עדיין אין לי החלטה. אני בטוח אתעסק בכדורגל או בספורט אחר, כי זה פשוט מה שמעניין אותי. אולי נהיה פרשן ביציע העיתונות, לך תדע".

לסיום, כמה מילים ממך אל הקהל
"אמרתי את זה בכל מקום, אני חושב שהקהל נתן לנו המון רגעים של שמחה והתרגשות השנה, היו משחקים שהקהל ניצח לנו אותם, במיוחד בתחילת העונה כשלא היינו בכושר ולא היינו מחוברים, כל הנצחונות בדקות האחרונות, שהם בדיעבד שהביאו את האליפות, היו נצחונות של הקהל, בזכות הדחיפה והרעב של הקהל.
החיבור שלי עם הקהל הוא משהו שנבנה עם הזמן, האוהדים באים למשחקים ולאימונים, מצטלמים איתי, מדברים איתי, אני גם מסתובב בירושלים מדי פעם כדי לספוג משהו מהאווירה, אני מקבל את הפידבק מהקהל ומחזיר לו, ככה נבנה החיבור בינינו. בתור שחקן בבית"ר, חייבים להיות סבלני לכולם, ואני נהנה מזה מאוד, שאלו יהיו הבעיות שלנו – שירצו להצטלם איתנו כל הזמן.
אני חושב שעל המגרש החזרנו לקהל על העידוד והפירגון שלו, אני רק מקווה שבשנה הבאה נראה אותם אפילו יותר חזקים. בשנה הבאה נכוון לכל התארים ונשאף לקחת דאבל, אבל קשה להגיד שהמטרה היא גביע, גביע תלוי במיוחד בהגרלה כמו שקרה לנו השנה, שעפנו כבר בהתחלה בגלל ההגרלה הקשה. מה שכן, אני מבטיח לאוהדים שגם בשנה הבאה נלך על כל התארים וננסה להתקדם כמה שיותר באירופה, ונקווה שגם בשנה הבאה נשב ביחד באותן נסיבות שמחות".

שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי