במסגרת "פרויקט קבוצת הנוער של בית"ר.נט", אנו נביא לכם מידי שבוע ראיון עם שחקן נוער אחר, על מנת שתוכלו להכיר אותם מקרוב יותר ולדעת עליהם הכל. כעת, לרגל פגרת הנבחרת שהנופלת עלינו בסוף השבוע הקרוב, זוהי הזדמנות מצוינת פתוח את הפרויקט מגן קבוצת הנוער-יונתן זדה.

זדה בן ה-18 וחצי, הוא מגנה הימני של קבוצת הנוער בשנתיים האחרונות ואחד השחקנים המלהיבים שיש בקבוצה. הילד שגדל כאוהד בית"ר ירושלים, מתגורר בפסגת זאב וחולם כמו כולם להגיע ליום בו יזכה ללבוש את מדי הקבוצה הבוגרת באופן קבוע.
את הקריירה שלו הוא התחיל בגיל שמונה- עוד כשהיה משחק כדורגל בשכונות, אז הוא צד את עיניו של אחד מאנשי מחלקת הנוער של בית"ר ירושלים, שהמליץ לו להגיע להתאמן בבית"ר. בעונה הראשונה שלו בקבוצה הוא שיחק עם שנתון גדול מעליו ותפקד כחלוץ דווקא. העובדה שהיה קטן מכולם השאירה אותו על הספסל והוא החליט לחזור לשחק בשכונות ולוותר לפחות לעונה-על החלום להיות שחקן.
כשהיה בן 10 הצטרף מחדש לבית"ר, אך הפעם תופקד כמגן-העמדה המקורית שלו, משם הדרך להצלחה הייתה קצרה. בקבוצת נערים ג' כשהיה בן 14, הוא רשם לזכותו תואר ראשון כשזכה בגביע המדינה. שנתיים לאחר מכן כשהיה בן 16 ושיחק בנערים א' תחת אילן שוקרון, הוא זכה באליפות היסטורית עם הקבוצה ואשתקד שוב תחת הדרכתו של שוקרון, זכה להניף את גביע המדינה לנוער-התואר החשוב ביותר בו זכה עד כה.

זדה הוא מסוג המגנים שכל מאמן היה רוצה, בכל עונה הוא תורם כשישה-שבעה שערים בנוסף לעשרה בישולים לפחות, ומלבד עבודת ההגנה שהוא עושה, הוא עוזר רבות להתקפה ולפעמים נדמה כי הוא בעצם מתפקד כקשר ימני ולא כמגן. מחוץ למגרש הוא אוהד שרוף של הקבוצה וגדל למשפחה חולת בית"ר, כשגם אחיו הגדול טל בן ה-23 שיחק בעבר בנוער של בית"ר ואביו אמנון-הוא אחד האנשים המוכרים ביציעי טדי ובבית"ר ירושלים.

התקופה כאוהד שרוף

בוא נתחיל דווקא מהתקופה בה הייתה אוהד, אתה זוכר את האליפות האחרונה של בית"ר?
"בטח שאני זוכר. בעונת האליפות האחרונה של בית"ר ירושלים, הייתי מביא כדורים ותמיד הייתי מתלהב בכל משחק לעשות את זה. אני זוכר שהייתי מתרגש מאוד להיות על כר הדשא ליד השחקנים ותמיד חלמתי להיות כמוהם. זה היה מזמן ומאז עברה תקופה ארוכה, אבל האליפות הזאת תמיד תישאר אצלי כחוויה ומזכירה לי תמיד שמגיל קטן גדלתי על בית"ר ירושלים".

איזה אוהד היית? אתה יכול לתאר את האהבה שלך לקבוצה?
"כשהייתי ילד הייתי אוהד שרוף של הקבוצה, תמיד היו לי את כל היומנים, הקלפים של הקבוצה, אבא שלי היה מפגיש אותי לפעמים עם השחקנים והיה גורם לי להתרגשות, כל שנה היה לי כדור עם חתימות של הקבוצה ועד היום החדר שלי מלא בדברים של בית"ר. תשמע- לא משנה לאן אגיע בעתיד, אוהד של הקבוצה תמיד אני אהיה, את הרגעים שחוויתי כאוהד כילד- אני אזכור תמיד, זה מלווה אותי לכל מקום ותמיד זה יהיה לצידי".

ומיהו השחקן שהכי אהבת כשהייתה ילד? היה לך מישהו שהערצת?
"השחקן שהכי אהבתי בבית"ר היה אלי אוחנה ואני חושב שרוב האוהדים של בית"ר יגידו את זה. כשאלי היה משחק היה בו משהו חצוף, משהו כריזמטי שגרם לי להתאהב בו. כמובן שהייתי שמח מאוד להתאמן תחתיו- זה מרגש מאוד להתאמן תחת שחקן שעליו גדלת ואותו הערצת".

מהו הרגע שאתה הכי זוכר בקבוצה הבוגרת של בית"ר?
"הגול של פישונט מול בית שאן בדקה ה-93 היה הרגע שאני לא אשכח בחיים. ראיתי את המשחק בבית עם המשפחה ואחרי השער כל הבניין יצא לחדר מדרגות וחגגנו כמו משוגעים. זה ללא ספק רגע שאקח לכל החיים".

העתיד בקבוצה הבוגרת

בוא נדבר קצת על עצמך. אתה אוטוטו מסיים גיל נוער ועושה את המעבר לקבוצה הבוגרת, אין פחד שלא תמצא את מקומך שם בגלל כל הכסף הגדול ושחקני הרכש?
"בית"ר ירושלים זה הבית שלי, אני מגיל שמונה בבית"ר והחלום שלי זה להיות שייך לקבוצה הבוגרת. כן זה נכון שבגלל הכסף הגדול יש את הפחד שאני לא אקבל את ההזדמנות בקבוצה הבוגרת, אבל אני נמצא במועדון הזה 10 שנים ואני לא רואה את עצמי במקום אחר. אני מאמין בעצמי ויודע שאם אקבל את ההזדמנות בקבוצה הבוגרת-אני אנצל אותה ולא יתחרטו על זה".

חן עזריאל למשל נגע לרגע אחד בתהילה ואף כבש שער, את בעונה הנוכחית הוא לא זכה לדקת משחק אחת, אתה חושב שהוא מתאים לקבוצה הבוגרת?
"יש הרבה שחקנים שיכולים לשחק בקבוצה הבוגרת מלבד חן עזריאל ואני לא רוצה לתת כאן שמות. בקשר לחן- אני חושב ששחקן שמשתייך לנבחרת האולימפית- רואי להיות שייך גם לסגל הקבוצה הבוגרת. אני לא חושב שיש שחקן באולימפית שלא מתאמן עם הקבוצה הבוגרת שלו ולפי דעתי הוא מתאים לבוגרים כמו גם עוד כמה שחקנים- אבל אני מאמין שליוסי מזרחי יש את השיקולים שלו ואני מקווה שבעונה הבאה יהיה שינוי גם בנושא הזה".

מה דעתך על שחקנים כמו אורי שיטרית, רמי דואני, מאור בוזגלו, דני בונדר ויובל שפונגין שעושים חייל בקבוצות הבוגרות שלהם ואתם לבנתיים לא זוכים לדקות משחק בקבוצה הבוגרת?
"קודם כל כל הכבוד לשחקנים האלה שהצליחו להשתלב בקבוצות הבוגרות שלהם, הם רק נותנים לי ולחברים שלי עוד אמונה שאם הם יכולים לשחק בקבוצה הבוגרת, ככה גם אני והחברים שלי יכולים לשחק בקבוצה הבוגרת. תשמע, עד לפני שנה-שנתיים היינו משחקים מול השחקנים האלה ותמיד היינו יותר טובים מהם, תראה את דואני למשל שבעונה שעברה הפסיד לנו את הגביע, אף פעם לא נפלנו מהקבוצה שלהם- אבל עובדה שהפועל ת"א העלתה לקבוצה הבוגרת שלה שני שחקנים נוער שמצליחים שם. בבית"ר קשה יותר להצליח כשחקן נוער וזה ידוע, כאן תמיד מחפשים את ההצלחה ולכן יש כאן יותר שחקני רכש וכוכבים-במיוחד עכשיו בתקופת ארקדי גיאדמק. הבמה לצעירים בבית"ר יותר מצומצמת מקבוצות אחרות ולכן שחקנים צעירים צריכים כאן יותר זמן ויותר סבלנות".

בוא ניתן לך סיטואציה מסוימת. נניח שקבוצה בליגת העל תרצה אותך ותבטיח לך דקות משחק ותהיה לך אפשרות נוספת לחמם את הספסל בקבוצה הבוגרת של בית"ר, מה תעדיף?
"קודם כל אני רוצה להתאמן בקבוצה הבוגרת ולראות את מעמדי לפני שאקבל החלטות כאלה או אחרות. בגיל הזה צריך להשתפשף ואסור לשבת יותר מידי על הספסל, לכן אם תהיה לי הזדמנות לקבל דקות משחק בקבוצה טובה מליגת העל- אני לא אפסול אותה. כמובן שתמיד אני אשאיר לעצמי את האופציה לחזור לבית"ר כי זה הבית שלי. אני רואה את מה שאלירן דנין עשה השנה ומצדיע לו על המהלך הזה, הוא נמצא עכשיו בכפ"ס, הפך שם לשחקן מוביל ותמיד הוא יכול לחזור לבית"ר מנוסה וטוב יותר".

בוא תספר לנו קצת על העתיד שלך בקבוצה, יש לך חוזה לשנים הבאות בקבוצה הבוגרת?
"יש לי חוזה לשלוש העונות הקרובות, ככה שאני אחשב כשחקן בית"ר ירושלים. כמו שכבר אמרתי, החלום הוא לשחק בקבוצה הבוגרת ולהיות שייך לה לאורך תקופה. אני מקווה כבר בעונה הבאה לקבל בהדרגה את ההזדמנויות בקבוצה הבוגרת".

כשאתה מסתכל על עצמך מהצד, מהם היתרונות והחסרונות שלך?
"היתרון הגדול ביותר שלי זה המהירות, זה עוזר לי כשאני משחק באגפים ובעיקר עוזר לי בבישולים ובשערים. החיסרון שלי זה הגובה ואני מודע לכך, לכן התחלתי בתקופה האחרונה לעבוד על זה באופן מקצועי על מנת להגיע לקבוצה הבוגרת כמה שיותר מוכן. יש לי מאמן אישי עכשיו שעובד איתי על זה באופן אינטנסיבי, חוץ מזה אני עובד 3-4 פעמים בחדר כושר ומיום ליום אני רואה את ההתקדמות. תשמע, לכל שחקן יש חסרונות וקשה למצוא שחקן מושלם, המטרה שלי היא לעבוד כמה שיותר על החסרונות שלי ובשביל זה צריך לעבוד קשה מאוד".

מיהו המודל לחיקוי שלך?
"כרגע זהו דניאל אלבס מסביליה, אבל בעבר זה היה רוברטו קרלוס-בעיקר בגלל שהוא די מזכיר לי את עצמי-הוא גם מהיר ונמוך כמוני והעובדה שהוא היה שנים המגן השמאלי הטוב ביותר-גרמי לי לרצות להיות כמוהו. בארץ אף פעם לא היה לי מודל לחיקוי, בגלל שבארץ אף פעם לא היו מגנים טובים שהשאירו חותמת להרבה זמן".

מהו הרגע המרגש ביותר בכל הקריירה שלך?
"הזכייה בגביע המדינה בעונה שעברה הייתה הרגע הכי מאושר בקריירה שלי, היו שם בהרצליה הרגשות שאי אפשר לתאר במילים, זאת הייתה התפרצות של הרבה לחץ, לחימה, נשמה ואמונה וכל הקהל שבא לראות אותנו חגג איתנו-דבר שעשה לנו טוב בלב. העובדה שניצחנו את הפועל ת"א עוד יותר העצימה את השמחה וראיתי על האוהדים את השמחה בגלל שניצחנו אותם-ככה שהשמחה הייתה כפולה ומכופלת".

נבחרת ישראל

בוא נדבר רגע על הנבחרת. בעבר הייתה שחקן נבחרת קבוע, אך בתקופה האחרונה לא זכית לשחק בה, מה מצבך בנבחרת?
"אני שייך לסגל הרחב של נבחרת הנוער ושיחקתי בנבחרת במשך שלוש עונות. נופתי בגלל פציעה שלאחריה לא חזרתי להיות בסגל המצומצם ואני אשקר אם אומר שזה לא מתסכל. אני חושב שהמקום שלי בהחלט בנבחרת אבל אני מעדיף שלא להתייחס לכל הדיבורים על פוליטיקה זימונים בגלל מקורבים-כי אני מאמין שרק המקצוענים מוזמנים בסופו של דבר לנבחרת. אני מסתכל על קובי מויאל ועמית בן שושן שלא היו בנבחרות הצעירות ופתאום קיבלו זימון לנבחרת האולימפית, תראה את בן-שושן איך הוא הפך להיות שחקן הרכב בנבחרת הבוגרת ולחשוב על זה ככשהוא היה ילד לא זימנו אותו- ככה שבסופו של דבר מי שטוב ישחק בנבחרת".

אתה לא חושב שלשחקנים מת"א ומחיפה יותר קל להגיע לנבחרת בגילאים האלה?
"זה נכון שממכבי ת"א, הפועל ת"א ומכבי חיפה קל יותר להגיע לנבחרת, מגיעים לראות אותם יותר וקל להם להגיע לנבחרות, אבל אני חושב שבשנים האחרונות אחרי שבית"ר הפכה למחלקת הנוער מהמובילות בארץ-מתחילים לשים לב גם אלינו".

הצבא והכדורגלן

לא מזמן התגייסת לצה"ל והפכת לשורה של שחקנים שגם משחקים וגם עושים שירות בצבא, אתה יכול לספר לנו קצת על השוני בין שחקן רגיל לשחקן-חייל?
"אחרי שאתה מתגייס הכל נהיה פתאום שונה, יותר קשה להתאמן, אתה מתעורר בשש בבוקר, מתחנן לצאת לאימונים ולא תמיד נמצא בשיא הריכוז כמו שאתה צריך להיות. תשמע, ככל שקשה יותר ככה המוטיבציה עולה יותר וזה עוזר לי באימונים שאני כן מתאמן עם הקבוצה, למרות העייפות אתה נותן מעצמך 200% בכל אימון.
אני נמצא עכשיו בקורס בצריפין ויש חדר כושר בבסיס, המשל שלי שיש איתי עוד ספורטאי אז בכל יום שאני לא יוצא לאימון של בית"ר, אני עושה אימון כושר לפחות שעתיים ביום ואני משלים מעט את הפערים-אבל זה עדיין לא משתווה לאימונים בבית"ר. יש לי מפקד שדי עוזר לי ומאשר לי לצאת פעמיים-שלוש בשבוע לאימונים, למזלי אני לא מרגיש שינוי לרעה ביכולת שלי במשחקים".

אתה חושב שהצבא עוצר את ההתקדמות של השחקנים בגילאים האלה?
"תשמע, הצבא ללא ספק עוצר את ההתקדמות, לא אכפת לו מי אתה ואם אתה שייך לקבוצה שדוהרת לאליפות. מבחינתו כל החיילים שווים ואני לא מרגיש איזה שינוי בגלל שאני שחקן. למזלי יש לי מפקד שמבין אותי ונותן לי לצאת לאימונים, אבל ללא ספק הצבא עוצר לשחקנים את ההתקדמות ואני חושב שזה ההבדל בינינו לבין אירופה, כי עד הצבא אנחנו שווים לכל נבחרת באירופה, אבל מגיל 18 ומעלה רואים פתאום את ההבדלים".

מה דעתך על בן סהר שביקש מהמדינה להתחשב בו ולא לגייס אותו לצבא על מנת שיצליח בצ'לסי?
"קודם כל בן צודק שהוא מבקש להקל עליו עם השירות. הוא נמצא עכשיו בצ'לסי שזה הפסגה של הכדורגל וכל העתיד לפניו. אין לנו הרבה הזדמנויות לשלוח שחקנים לקבוצות כאלה גדולות וחייבים להתחשב בו, במקרה של בן אני מסכים שהוא לא צריך לעשות צבא, אבל כל שחקן אחר שמשחק בארץ, לפי דעתי צריך לעשות צבא כי זאת המחויבות שלנו למדינה, אבל במקביל הצבא צריך לבוא יותר לקראת השחקנים ולהקל על מנת לא לפגוע בהתפתחות בקריירה".

בוא נדבר על המאמן שלך בעונה הנוכחית-גיא עזורי, מה אתה יכול לספר לנו עליו?
"גיא בא לשנות משהו שלא היה לנו לפני כן. הוא שינה לנו את צורת המחשבה והפך אותה ממחשבה של שחקן נוער למחשבה של שחקן בוגרים. הוא מסביר לנו שאנחנו כמו שחקנים של הקבוצה הבוגרת ושנתנהג כמקצוענים, זה כולל שנישן בצורה נכונה, נאכל בצורה נכונה ונתנהג כבוגרים. הוא גם דואג לנו לתנאים של שחקן בוגר, לפני משחקי חוץ הוא דואג לנו לצאת לילה לפני לבית מלון, דואג פעם בשבוע לארוחת גיבוש, דואג לחלוקת ויטמנים. אם שחקן נפצע הוא דואג לשלוח אותו לטיפול בצוות הרפואי של הקבוצה הבוגרת- כל הדברים האלה לא היו לפני וגיא שינה לחלוטין את הקבוצה עם כל השינויים הטובים האלה. גיא הוא פרופסור לכדורגל- הוא מבין הכל וקל מאוד להתחבר אליו. הוא נותן לך ביטחון וכשאתה עולה למגרש אתה עולה לשחק בשבילו".

אתה חושב שלגיא יש מקום כבר בעונה הזאת בקבוצה הבוגרת?
"תשמע, כמובן שלגיא יש מקום בקבוצה הבוגרת, אבל הייתי רוצה קודם שהוא יסיים איתנו את העונה כי הוא בנה כאן דבר ענק והוא חייב לסיים אותו".

מה יהיה בסוף העונה, יש התרגשות לקראת הזכייה האפשרית בדאבל?
"מוקדם לדבר על דאבל ויש לנו עבודה קשה, אבל יש הרגשה טובה מאוד בקבוצה. אנחנו לא חושבים יותר מידי על הדאבל ולא מרימים את האף, ככה שאת השאלה הזאת אני אשאיר לתום העונה".

לסיום, שאלה שהרבה אוהדים מהפורום של האתר ביקשו לשאול אותך- מה אתה יותר, אוהד של בית"ר, או שחקן של בית"ר?
"אני גם שחקן וגם אוהד. על המגרש אני שחקן שמבין מה האוהדים רוצים וכשנגמר המשחק אני מתנהג כמו אחרון האוהדים. תמיד אני חולם לשחק מול הקהל של בית"ר כי אני חלק ממנו. כל פעם כשאני שומע את ההמנון אני חולם להיות בין 11 השחקנים שעומדים על הדשא וזה גורם לי לצמרמורות. אני מאמין בבורא עולם שהוא יתן לי להגשים את החלום הזה ולתרום לבית"ר-הקבוצה שאני הכי אוהב".

תעודת זהות-יונתן זדה
תאריך לידה: 9.6.1988
גובה: 1.74 מטרים
משקל: 66 קילוגרם
קבוצה בעולם: מנצסטר יונייטד
שחקן בכל הזמנים: זינאדין זידאן
שחקן שמשחק עכשיו: דניאל אלבס מסביליה
מוזיקה: ים תיכוני
צבע: צהוב כמובן

מכאן אנו רוצים לאחל ליונתן את כל ההצלחה שבעולם. כולנו מקווים שכבר בעונה הבאה נזכה לראות אותך משחק בקבוצה הבוגרת ומכניס את הנשמה שלך גם לשם. אתה אחד מאיתנו וכולנו רוצים בהצלחתך. בהצלחה במשחק ביום שבת מול נס טוברוק ומקווים לחגוג איתך בסוף העונה אליפות או גביע ואפילו את שניהם ביחד.